עמוד הבית
אודותינו
תכנית עבודה בית ספרית
דבר המנהל
פרטים להתקשרות
תקנון
פרטים היסטוריים
סיפור ההקמה
כתבו עלינו
הפעלה במצבי חירום
סיום שנה תשע"א
הצהרת הורים בתחילת שנה"ל
אבני דרך בעשייה החינוכית - סיכום מחצית א' תשע"ב
פעילות בנושא זיכרון השואה - תשע"ב
חמ"ד של חברותא
כללי רישום משמעת, ציוני בחינות
טובה הימליך ז"ל, הספד לשלושים, י' באלול תשע"ב
חמ"ד ועד - תלמידות שכבת י"א מראינות ניצולי שואה
יו"ר וועד הורים תשע"ד - מר אבי קדוש, נייד 050-5515225
בית חינוך כמשפחה
בית חינוך כמשפחה
שבתות קבוצה
שבתות מברכים
טיפוח זהות יהודית- ציונית
מדרשת "מנחם"
שבוע החמ"ד תשע"א
למידה מרחוק- מכתב לתלמידות
שאלות ותשובות
כמה טיולים וסיורים יש בשנה?
האם יש הנחות בשכר לימוד
כיצד משתחררים מיום הלימודים?
האם יש שיעורים חופשיים במהלך היום?
מהו התל"ן ומדוע עולה הרבה כסף?
כיצד נקבע לוח המבחנים וכמה מבחנים יש בשבוע?
מתי מתחיל ומתי נגמר יום הלימודים?
כיצד קובעים את הרמה בעברית?
האם יש עזרה מיוחדת לתלמידות ש"קצת" מתקשות?
מהן תוכניות העידוד למצויינות?
כיצד משבצים את התלמידות בכיתות ז'?
כיצד משבצים את התלמידות להקבצות של מתמטיקה ואנגלית?
היכן מרגישים תוספת "תורנית" באולפנית?
האם מותר לשים "לק" על הצפרניים?
מהם השיעורים הנוספים בתל"ן?
פורומים
צור קשר









חיפוש באתר





כל הדפים

אודותינו

סיפור ההקמה


סיפור הקמתו של ביה"ס התיכון הדתי בקרית – אתא

 

כפי שסיפר מר מרדכי מרגלית ז"ל מייסד ביה"ס 

 

הייתי מנהל בית הספר היסודי הדתי "יבנה" בקרית אתא. מדי שנה הייתי דואג לכך, שבוגרי כיתה ח' ימצאו את מקומם להמשך לימודיהם בבית ספר תיכון דתי.

 

לאחר קום המדינה גדל מספר התלמידים בביה"ס, וכעבור שנים אחדות עמדו לסיים כ- 70 תלמידים  במחזור אחד של ביה"ס "יבנה", ועמדו להצטרף אליהם גם בוגרי ביה"ס "גיבורי עציון" שבשיכונים של קרית – אתא, ובוגרי בי"ס "רמב"ם" שבשכונת התימנים. אז היגענו לידי החלטה, שיש להקים בי"ס תיכון דתי בקרית – אתא.

 

בעידוד משרד החינוך, ובמיוחד בתמיכתו של המפקח דר' חיים ברוך פרידמן ז"ל, הודענו לציבור ההורים על רישום תלמידים לכיתה ט' לשנת הלימודים תש"ך.

 

עדיין לא היו לנו מבנה לביה"ס , אף לא לכיתה אחת, וגם לא היו לנו צוות מורים.

 

בעיית המורים נפתרה מהר, הבעייה הקשה הייתה מבנה לבית הספר.

 

תוך ימים אחדים אחרי ההודעה על הרישום, נרשמו לביה"ס 32 תלמידים.

 

לעזרתינו באו 2 עסקנים חשובים מהפועל המזרחי, מר צבי זולצקי ז"ל, נציג הפועל המזרחי  במועצה המקומית, ייבדל לחיים ארוכים מר' דוד לייבוביץ, שהיה מזכיר הסניף במקום, הודות להשתדלותם קבלנו רשיון מהמועצה המקומית להקמת מבנה קטן בסמוך לביה"כ של הפועל המזרחי שישמש לנו כמקום לפתיחת ביה"ס . בתכנית המבנה הזה היו 2 חדרים, 2 תאים לבתי שמוש וחדרון קטן, שאמור היה לשמש משרד לביה"ס. הורי התלמידים שנרשמו לביה"ס התחייבו לשלם את שכר הלימוד מראש, וכן בא לעזרתינו "המרכז לחינוך דתי" בירושלים.

 

לא היה באפשרותינו להקים את המבנה הקטן של 2 החדרים, אלא רק חדר אחד בלבד, ולשאר הצרכים נעזרנו בביה"כ הסמוך. מחנך הכיתה היה מר אפרים יונאי, שאף הוא היה מורה בביה"ס היסודי "יבנה".

 

ההתלהבות הייתה גדולה, ולשנת הלימודים הבאה תשכ"א , נרשמו 40 תלמידים ותלמידות.

 

השלמנו את בניית החדר השני, ושוב עברה שנת לימודים ובאה שנה חדשה ועימה הבעייה: היכן לשכן את הכיתה השלישית של ביה"ס, כיתה יא'.

 

הפתרון נמצא בהשלמת המבנה בקומה השנייה של ביה"כ של הפול המזרחי, היו שם קירות בלבד, ללא חלונות וללא גרם מדרגות לקומה ב'.

 

שוב נעשיתי "קבלן בניין" ותוך זמן קצר התקנו חלונות , חילקנו השטח הגדול של קומה ב' במחיצות עץ ל-  2 חדרים, והתקנו מדרגות עץ לקומה השניה.

כך סיימנו את השנה השלישית לקיום ביה"ס, והגיע השנה הרביעית, לכיתה  הרביעית הועדנו את החדר השני בקומה ב'.

 

בסוף שנת הלימודים הרביעית, חגגנו את סיום המחזור הראשון של ביה"ס, שכלל 10 בנות 2/3 מן התלמידים שהתחילו בלימודיהם בכיתה ט' נשרו במשך השנים, מפני שלא היו מסוגלים לעמוד בבחינות הבגרות. דאגנו גם לאלה שנשרו שיגיעו לתכלית כל שהיא, במסגרות שלא נדרשה בהן אז תעודת  הבגרות, כגון סמינרים לגננות, בתי ספר לאחיות ובתי ספר לפקידות.

 

לשנה החמישית לקיום ביה"ס, נרשמו 50 תלמידים והיינו זקוקים לחדר נוסף, הפתרון לחדר זה נמצא מול ביה"ס, בבית שהיה שם לול תרנגולות. בעלי הבית הסכימו לפנות את הלול, לנקות את החדר ולסייד אותו, אך בחדר זה לא היו חלונות , וכך מצאנו מקום ל - 5 כיתות.

 

במשך כל השנים חפשתי מקום לבניית בניין קבע לבית הספר, הפתרון בא ממקום בלתי צפוי.

 

לפני מלחמת העולם השנייה הייתה גרה בכפר עטה משפחה בשם שרף ( גיס של מר קרצנר ז"ל) שהילדים שלהם למדו בבי"ס "יבנה".

 

לימים היגרה המשפחה לארצות הברית, הבן הגדול שבמשפחה נלחם בקוריאה, ואביו נדר נדר, שאם הבן ישוב בשלום  הבייתה, הוא ימכור חלקת אדמה מאדמותינו למטרה ציבורית במחיר זול.

 

מר קרצנר ז"ל שהיה ידידי, סיפר לי על כך, והציע לגיסו מר שרף, למכור את חלקת האדמה בת 8.5 דונם במחיר זול יותר למטרת הקמת בי"ס תיכון דתי.

 

מר שרף הסכים ואני בעזרת עסקנים קנינו ממנו את חלקת האדמה, והיום עומד עליה ביה"ס התיכון הדתי שח"ם.

 

המועצה המקומית באה לעזרתינו, בפעם הראשונה, וויתרה על המיסים שהיו חייבים על החלקה הזו.

 

עם השלמת הרכישה, פניתי לאדריכל גלעד, בבקשה שיכין תכנית לבי"ס תיכון ארבע שנתי עם כל החדרים הנספחים, כגון: חדרי מנהלה, חדרי מעבדה, ספריה  אולם ספורט וכמובן בית כנסת.

 

בעזרת, המרכז לחינוך דתי התחלנו לבנות את  החלק הראשון של ביה"ס: 6חדרי כיתות, חדרי מנהלה, כולל לחדר מורים ובקומת הקרקע מעבדה משולבת.

 

השקענו בבניה- 40.000 לירות ישראליות, הכסף שהיה ברשותינו, ואז בא לעזרתינו הראשות המקומית, וזאת בתנאי, שנעביר את ביה"ס לרשותה.

 

נחתם חוזה בין "האגודה "שהייתה הבעלות של בית הספר , לבין העיריה, (מצורף בזה החוזה ), וחיכינו להמשך הבנייה.

 

ביה"ס גדל משנה לשנה , ובכל שנה עמדנו בפני הבעייה של חוסר מקום, והיינו נאלצים להמשיך בבנייה.

 

לא הספקנו לנוח מעמל הבנייה שהיינו טרודים בה במשך 10 השנים הראשונות, ובאו על הארץ תכנית הרפורמה וחטיבות הביינים.

 

המועצה המקומית בקרית- אתא הצטרפה לתכנית הרפורמה בשנת הלימודים תשל"א (שנה"ל 1970-1971) , ושוב הועמדנו בפני בעיית שיכון חטיבת הבינים .

 

חטיה"ב צורפה לביה"ס התיכון שבהנהלתי, ונאלצתי לוותר על תכנית הבנייה המקורית של ביה"ס התיכון, והכנו תכנית חדשה לחטיה"ב שיש בה 8 כיתות לימוד  בכל שיכבה.

 

בינתיים , החלו נדודים של חטיה"ב .

 

בשנה הראשונה למדו תלמידי החטיבה שלנו בביה"ס "דביר" (היום בית ספר "גורדון) .בשנה השניה והשלישית למדו תלמידי החטיבה שלנו במבנה הפנימי של מה שהיום נקרא חטיבה א' של בית ספר "רוגוזין". במבנה הזה עסקו בבנייה ובשיפוצים לחטיבת היניים של "רוגוזין" והתלמידים שלנו למדו שם ברעש של מכונות הבטון והלכלוך של הבניה, ואני כמנהל בית הספר הייתי צריך לקפוץ ממקום למקום.

 

למרות כל הקשיים נעשתה בביה"ס עבודה חינוכית מעולה . מפקחי משרד החינוך באו אלינו לעיתים קרובות והביעו תמיד את שביעות קרצונם מעבודתינו (מצורפים בזה מכתבי הערכה שונים) .

 

אחרי שסיימו את ביה"ס שני מחזורים , קיבל ביה"ס "הכרה " של משרד החינוך, הינו הכרה בציוני המגן של ביה"ס.

 

משנה לשנה התרבו התלמידים בבית הספר, והגענו ל- 6 כיתות מקבילות בכל שכבה.

 

צוות המורים נשאר יציב ונוצרו יחסי ידידות בין המורים לבין עצמם ובין המורים לתלמידים.

 

ביה"ס קיים פעילות חינוכית וחברתית מגוונת. מסיבות התקיימו בכל עת מצוא,  במיוחד בחג החנוכה ועם סיום שנת הלימודים.

 

בכל שבוע התקיימו התכנסויות של תלמידים בהם נשמעו דברי תורה על פרשת השבוע או מענייני דיומא , ומזמן לזמן הוזמנו מרצים מן החוץ, רבנים או אנשי מדע.

 

כבר מן השנים הראשונות לקיום בית הספר, נוכחנו לדעת שלא כל התלמידים מסוגלים

ללמוד בבי''ס עיוני, ולסיים אותו בבחינות בגרות עם שתי שפות זרות, אנגלית וצרפתית חפשנו עבורם פתרונות שונים . הפתרון הראשון היה נתיב לימודי מקצועי,  בשנת  תשכ''ח סיים את לימודיו המחזור הראשון של כיתה לפקידות. בשנים הראשונות למדו בכיתות אלה רק פקידות כללית, ואח''כ הוספנו גם חשבונאות. במוסדות רבים פרטיים וציבוריים, עובדות עד היום בוגרות כיתות יא' יב' של מגמת הפקידות.

 

שטח ביה''ס  8.5  דונמים שנקנה במטרה להקים עליו בי''ס תיכון ארבע שנתי, לא  הספיק בשביל להקים עליו בי''ס מקיף שש-שנתי, והתחלתי לטפל בצרוף  5  דונם אדמה שהיו צמודים לשטח ביה''ס, והיו שייכים לדוד הגנן.

 

דוד הגנן לא הסכים למכור את השטח הזה לביה''ס, ובלית ברירה נאלצנו לנקוט בדרך של ''הפקעה'', ''ההפקעה'' היא תהליך ארוך. הפעלתי את משרד החינוך ואת הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים, ולבסוף, כעבור שנים אחדות הופקעו מידיו  4  דונם אדמה לצורך הקמת אולם התעמלות ומגרשי ספורט לביה''ס לאחר שהשטח הועבר לידינו התחלנו לדאוג למימון הבניה.

 

''מפעל הפיס'' קיבל על עצמו מימון בנית אולם ספורט בית ספרי, אבל, בהתערבות מבחוץ שהיתה לרעת ביה''ס, הוחלט, למורת רוחי, לבנות אולם ספורט קהילתי. '' מפעל הפיס'' התנגד לכך, ומשום כך נדחתה הקמת אולם הספורט למשך שנים אחדות.

 

מאז יסוד ביה''ס התלבטנו בבעיית חינוך הבנים בביה''ס. מלכתחילה נוסד ביה''ס, כבי''ס לבנות, הבנים שנתקבלו לביה''ס היו מלחתחילה לכתות ט' י' , וכיתות יא' עברו הבנים ללמוד במוסדות אחרים. באותן השנים נוסדו הישיבות התיכוניות שגם הן התלבטו בבעית לימודי קודש ולימודי חול. אנחנו העדפנו תמיד ''ישיבה'' על בי''ס תיכון רגיל.

 

היינו מודעים לצורך במתן חינוך מקצועי לתלמידים ולתלמידות שחפצו בו, ומשום כך נתתי יד לכל יוזמה להקמת מוסד תורני מקצועי באזור.

הייתי בין המקימים את ביה''ס המקצועי בכפר סיטרין והעברנו לשם תלמידים.

היתה גם יוזמה מקומית להקים את ביה''ס תו''ם  (תורה ומקצוע) שאף לשם הוכוונו תלמידים שלנו.  על אף הצלחותיו של בי''ס  ''תו''ם'' במשך מספר שנים, הרי לבסוף הגיעו העסקנים שטפלו בו למסקנה, שיש לסגור אותו.

 

בעיית הבנים הלכה והחריפה במיוחד מאז הנהגת הרפורמה בחינוך ופתיחת חטיבות הביניים הנהגנו הפרדה בין בנים לבנות ופתחנו כיתות ''ישיבתיות'' וכתות ''אולפניות'', אך ללא הואיל. מספר הבנים בביה''ס הלך ופחת, רשת ''אמית'' שבמשך שנים אחדות הועבר ביה''ס לטיפולה ניסתה אף היא להתמודד בבעיה זו אך ללא הואיל.

 

הנתיב הטכנולוגי היה לו מה להציע לתלמידים, הובאו לכאן מכשירים למקצועות החשמל, מיכשור ובקרה ומחשבים, אך , רוב הבנים בעלי הפוטנציאל מכל הבחינות לא נשארו כאן, ןכך החריפה הבעיה עוד יותר.

 הרוחות הנושבות בחוגים הדתיים לאומיים לא פסחו על קרית-אתא והדרישה להפרדת המינים בביה''ס והקמת מוסדות חינוך סלקטיביים יותר ונפרדים לבנים ולבנות גדלו.

 

בשנת תשמ''ח  יצאתי לגמלאות ועל ההתפתחות בכיוונים האלה עוד יסופר בעוד שנים אחדות .  כעת עומד ביה''ס בשלבי מעבר וצריך לתת לו את הזמן להוכיח שהוא עומד גם במשימה זו.   


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share
אולפנת שחם - קרית אתא
כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר