עמוד הבית
מידע לתלמיד
קשר הורים
גלריות
smartschool
כניסה למורה
כניסת תלמידים
צור קשר

כל הדפים

מקצועות לימוד

בנושא הישוב היהודי בזמן מלה"ע הרא...


חלק א':  

ב. תארו בהרחבה מפגש דיפלומטי נוסף של הרצל עם מנהיג מדינה וציינו מה היו תוצאותיו? (20 נקודות).

מכולם הרצל ביקש צ'רטר.

רוסיה- נפגש עם שר החוץ פלבה. ניסיון לשכנע את הטורקים, לתת ליהודים להגר לא"י . אנטישמיות. אין תוצאה.

תורכיה- הסולטן העותמני שלט על א"י, אינטרס לפתח את א"י ולעזור להחזיר חובות. הסולטן הציע מקומות אחרים באימפ'.

גרמניה- קשרים טובים עם הסולטן. בקשת חסות לא"י בתמורה לנאמנות לגרמניה. הפחתת אנטישמיות באירופה. אין תוצאה.

בריטניה- צמברלין שר המושבות. יש הרבה מהגרים יהודים. מבקש את קפריסין או אל עריש. תכנית אוגנדה.

חלק ב':

1. הזרמים בתנועה הציונית: תארו את שלושת הגישות לדרך הפעולה להשגת א"י וציינו את שמות שלושת הזרמים האידיאולוגיים שעסקו בעיקר בדמות החברה היהודית בא"י וכיצד הם רצו שדמות החברה בא"י תראה.

בתנועה הציונית היו שלוש גישות לדרך הפעולה להשגת א"י. הגישה הראשונה הייתה של הציונית המעשית שסברה כי ניתן להשיג את א"י ע"י אמצעים מעשיים כגון עלייה לא"י ותמיכה בעולים. הגישה המדינית של הרצל ונורדאו האמינה כי יש להשיג צ'רטר, היתר חוקי להתיישבות, ממנהיגי העולם בטרם העלייה לא"י. לבסוף נוצרה גישה ששילבה בין הגישות הראשונות והיא קרויה הגישה הסינטטית של וייצמן שהאמינה כי יש לפעול למען השגת צ'רטר ובמקביל להתיישב בא"י. הציונות הרוחנית של אחד העם רצתה להקים בא"י מרכז רוחני תרבותי שיהווה מקלט ליהדות. הציונות הדתית רצתה ליצור בא"י חברה דתית המושתתת על ההלכה. לבסוף הציונות הסוציאליסטית רצתה להקים חברה שוויונית שבה יהיה רכוש משותף.

2. פרטו על המוסדות של התנועה הציונית: ההסתדרות, הקונגרס, הועד הפועל, קרן היסוד וקק"ל.

בתנועה הציונית פעלו מוסדות רבים. המוסד הראשון היה ההסתדרות הציונית שכללה את כל האגודות הציוניות וכל בן 18 ומעלה יכול היה להצטרף אליה תמורת דמי חבר (השקל). מוסד נוסף היה הקונגרס הציוני שהיה המוסד העליון שייצג את נציגי האומה היהודית והתכנס אחת לשנה. כמו כן פעל הועד הציוני שתפקידו היה לבצע את החלטות הקונגרס והוא כלל בין 20 ל25 איש. קרן היסוד הייתה מוסד מממן שהיה אחראי לספק אמצעי מימון לעליה והתיישבות בא"י. עוד מוסד שפעל היה קק"ל שתפקידו היה לרכוש אדמות בא"י וליישב אותם ביהודים.

3. תארו בהרחבה את הקשיים שהיו ליישוב היהודי בא"י בזמן מלה"ע ה-1 והסבירו כיצד 'הועד להקלת המשבר' סייע ליישוב להתמודד עם אותם הקשיים.

בזמן מלה"ע הראשונה הישוב היהודי התמודד עם קשיים רבים. התורכים שמו מצור על הים התיכון וכתוצאה מכך נפסק המסחר עם אירופה ולא היה ניתן לייצא תוצרת חקלאית או לייבא מזון או תרופות. הפסקת המסחר פגעה בפרנסת היישוב וגרמה לרעב ועוני. בנוסף לא הגיעו תרומות מאירופה. קושי נוסף היה מכת הארבה בשנת 1915 שפגעה ביבול החקלאי. השלטון העותמני הקשה מאוד בגלל שהוא העמיד את צורכי הצבא על חשבון האזרחים ולכן הוא הטיל מיסי מלחמה, החרים ציוד ויבול חקלאי וגייס אנשים לעבודות כפייה. כמו כן המושל ג'מאל פאשה הנהיג מדיניות אנטי ציונית כנגד היהודים בגלל שרבים היו ממוצא רוסי.  במסגרת המדיניות הוא גירש יהודים רבים, אילץ אותם לקבל אזרחות עות'מנית וגייס את כל הגברים לצבא. כמו כן, הוא סגר מוסדות ציוניים ואסר על שימוש בסמלים יהודיים. הועד להקלת המשבר שהוקם בתל אביב בשנת 1915 קיבל על עצמו לדאוג לאספקה של לחם וחלוקתו, לסייע למחוסרי עבודה ופרנסה, להקים מטבחים ולספק עזרה רפואית. כמו כן הועד הצליח להשיג תרומות מיהדות ארה"ב שלמעשה הצילו את היישוב. לסיכום, הועד הפגין כוח ארגון ועזרה הדדית. 

4. לפניכם טענה- "על אף העמדה הניטרלית במהלך מלה"ע ה-1 התנועה הציונית התקרבה לבריטניה".

הדגימו טענה זו.

בזמן המלחמה קמו מנהיגים שהחליטו לתמוך בבריטניה על אף העמדה הניטרלית של התנועה הציונית. דוגמא לכך היא הקמתה של מחתרת ניל"י שהייתה ארגון שעסק בריגול לטובת הבריטים במטרה לסלק את העות'מנים מא"י. מקימי המחתרת חשבו כי אין גרוע מהעות'מנים ושיש לעזור לבריטים לכבוש את א"י. המחתרת פעלה בניגוד לדעת היישוב היהודי כיוון שהאמינה כי הבריטים אכן ינצחו והם יעריכו את עזרת היהודים מה שייתן להם קלף מיקוח לתבוע את א"י בהמשך. גם המנהיגים הציונים שגורשו מהארץ ושהו במצרים האמינו כי חובה לעזור לבריטים ולכן הם פעלו להקמת הגדודים העבריים שיסייעו לבריטים לכבוש את א"י. הם חשבו כי על היהודים להוכיח שהם מסוגלים להילחם ולהקריב את דמם על א"י ובנוסף עזרת הגדודים תיתן להם קלף מיקוח על א"י בעתיד מהבריטים. גם הקמת הגדודים לוותה בהתנגדות של התנועה הציונית כיוון שהפעולה נגדה את העמדה הניטרלית וסיכנה את היישוב.

5. הסבירו מהי "הצהרת בלפור" ופרטו מה היו התגובות כלפי פרסומה של הציונים, יהודים לא ציונים והערבים.

הצהרת בלפור פורסמה בשנת 1917 על ידי שר החוץ הבריטי בלפור . המסמך נכתב לאחר מו"מ של חיים וייצמן עם משרד החוץ. ההצהרה הכירה בזכותם של היהודים לריבונות על א"י והיא נחשבה להישג מדיני של התנועה הציונית. כמו כן, ההצהרה קיבלה תוקף של מסמך בינלאומי מחייב בתום המלחמה. עם זאת, תוכן ההצהרה היה מעורפל והעלה קשיים רבים. לבריטניה היו אינטרסים רבים לפרסום ההצהרה. קבוצות שונות קיבלו את ההצהרה בתגובה שונה. הציונים- שמחו על ההצהרה וראו בה את ההזדמנות להקים מדינה ליהודים בא"י. ההצהרה הייתה הישג מדיני ראשון והכרה בכך שהם עם ולא רק דת. יהודים שהשתלבו בחברה חששו בגלל ההצהרה מכיוון שאולי המדינות בהן הם חיים ירצו שהם יעזבו בכפייה לא"י. הערבים הגיבו בכעס וחשש רב.

 

 


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share
תיכון מקיף "סליגסברג"

רחוב רזיאל 29, ירושלים

טלפון: 02-6732848
          02-6715545

פקס: 02-6710936


כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר