עמוד הבית
מידע לתלמיד
קשר הורים
גלריות
smartschool
כניסה למורה
כניסת תלמידים
צור קשר

כל הדפים

המסע לפולין

המסע לפולין 2009

יומן מסע


קטע מיומן המסע :מרץ 2009

כתבה נטלי לוי י"ב/3

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהייתה משמעותית מאוד עבורי,

ועליה כתבתי ביומן המסע שלי.

היום הינו במיידאנק בצריף הנעליים.

"אני נכנסת. מביטה סביב ולא מאמינה.

אני הולכת בצעדים איטיים,

עוברת ליד הנעליים.

אני נכנסת להלם.הלם מוחלט.

לא מסוגלת לדבר,לא מסוגלת לזוז,

בשפת היום יום אומרים "אני בהלם"

אבל עד שלא מגיעים למצב לא מבינים מה זה
 באמת הלם.

הגוף משותק, אי אפשר לזוז או לדבר.

הלב פועם במהירות, הנשימה מואצת,

יש חוסר יכולת לנשום,

ורק הראש ממשיך לפעול  והמחשבות רצות ללא הפסקה.

ואז אני מביטה על נעל אחת, קטנטנה, בצבע כחול.

בלי תזוזה אני מסתכלת על הנעל הקטנטנה,

מדמיינת את הילד הקטן שנעל אותה וצמרמורת
עוברת לי בגוף.

לא מסוגלת לזוז,לחשוב או לדבר.רק עומדת
ומסתכלת  על הנעל הקטנה,

שהייתה שייכת לילד קטנטן,שלא עשה שום דבר רע

לאף אחד ובכל זאת הנעל שלו כאן.

הנעליים סימלו באופן כול שהוא את חייהם של היהודים-

לכל אחד מהנעליים היה סיפור, צבע חיים .

אבל כאן זו ערימה גדולה של נעליים שמעלה אבק,

הצבע ירד מהן ולא נותר זכר לחיים.

ידיד מגיע, שואל אותי אם אני בסדר ,

אני מרימה את הראש מעט ועונה לו בלחש "כן"

הוא הולך ,ברגע זה פרצתי בבכי.

אני לא בסדר,

אני מסתכלת על הנעל של הילד הקטן שהיה צריך להיות עכשיו סבא לנכדים ואבא לילדים,

מדמיינת איך הוא רץ ושיחק כשהנעליים הכחולות לרגליו,

ובמקום זה חייו נקטעו באקט של רוע.

אני לא בסדר.
אני מנסה לקלוט דבר שאי אפשר להבין בכלל,

שאי אפשר להפנים.

אני לא בסדר, חיים שלמים מספרים לי על  השואה ,

מכתה א אני צופה בטקסים ואומרת  "יזכור".

כבר ראיתי את  "רשימת שינדלר" ואת "הבריחה מסוביביור" ,

שנים על גבי שנים שאומרים לי "שואה " ו"שישה מיליון"

אבל אף פעם לא תפסתי מה זה באמת ,

אף פעם לא קלטתי כמה זה  נורא ,כמו שאני
 קולטת עכשיו

ועדיין לא מצליחה להבין  ...........

 


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share
תיכון מקיף "סליגסברג"

רחוב רזיאל 29, ירושלים

טלפון: 02-6732848
          02-6715545

פקס: 02-6710936


כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר