בחלק הראשון של ההרצאה אדבר על גורמי סיכון להתפתחות הפרעות אכילה , על גיל ההתבגרות כגורם סיכון בשל העובדה שהעיסוק בגוף בגיל זה מועצם באופן נורמטיבי. אתן מידע על הקו המפריד בין עיסוק נורמטיבי של מתבגרים במראה גופם ובהתנהגות האכילה לבין מצבים פתולוגים המתפתחים לכדי הפרעת אכילה. לבסוף על מה ההגדרות של הפרעות אכילה וכיצד והיכן ניתן לטפל בהם.

החלק השני של ההרצאה יעסוק בתרומה החיובית שיש להורים מראשית חיי התינוק לביסוס הדימוי הגופני והדימוי העצמי, ואציעה כללי התמודדות להורים לילדים בכל הגילאים למניעת אכילת יתר מחד וצמצום באכילה מאידך, ולהתמודדות של הורים עם ילדים הסובלים מהשמנת יתר.

מהן הפרעות אכילה?

בארבעת העשורים האחרונים ישנה הסכמה שהפרעות אכילה מתפתחות מאינטראקציה של גורמים גנטיים וביולוגים, גורמים תרבותיים, גורמים אישיותיים וגורמים משפחתיים. הפרעות אכילה לרוב מלווות ברמות משתנות של דיכאון, חרדה ,הפרעות כפייתיות, התנהגויות אימפולסיביות ולעיתים גם התמכרויות נוספות. בשל זאת, האיבחון והטיפול צריכים להיערך במרכזים טיפוליים בהם ישנם אנשי מקצוע מתחום הפסיכיאטריה,רפואה, תזונה, עבודה סוציאלית ,פסיכולוגיה וטיפול משפחתי.

85% מהמקרים פורצים מגיל 13-18 ובתשעים אחוז מהמקרים אצל נערות מה שמעמיד נערות בגיל ההתבגרות בסיכון גבוה. מדוע? בשל אכילה באופן שלא יספק את צרכי הגוף, אי שביעות רצון מצורת הגוף, פגיעות יתר ללחצים תרבותיים חברתיים ופחד מהתמודדות עם משימות הגיל – פחד לגדול. הפרעות אכילה הן אנורקסיה נרבוזה המאופיין ברצון פתולוגי לירידה במשקל,רזון קיצוני, עיוות בתפיסת הגוף והמשקל ואובדן מחזור וסת. בולימיה נרבוזה, מאופיין באכילת כמויות גדולות של מזון בפרקי זמן קצרים והתהגות היטהרותית לאחר מכן. ההתנהגות ההיטהרותית כוללת צומות, ספורט כפייתי, הקאות, שימוש במשלשלים, משתנים וחוקנים. 70% מהבולימיות נמצאות במשקל גוף תקין, היתר בעודף משקל. BED- אכילת יתר התקפית, כמו בבולימיה נרבוזה רק ללא התנהגות היטהרותית ועל כן 70% מהמקרים סובלים ממשקל יתר. השמנת יתר אינה הפרעת אכילה. היא תיחשב הפרעת אכילה במידה ותאופיין באכילה פתולוגית או בתחלואה פסיכיאטרית.

כיצד נבחין בין דיאטת רזון רגילה לבין דיאטת רזון שהסתבכה להפרעת אכילה?

בדיאטת רזון רגילה, המתבגרת לאחר השגת מטרה תחוש יותר טוב ביחס לגופה, מצב רוחה ישתפר ותהיה מסופקת מהשגת המשימה. למתבגרת שהיתדרדרה להפרעת אכילה אין משקל יעד, ככל שתרד במשקל, תרצה להמשיך לרדת במשקל, תהיה ירידה במצב רוח, צמצום חברתי, התפרצויות זעם, עליה בפרפקציוניזם אולם בתוך זמן קצר ירידה בלימודים והתנהגויות מוזרות עם אכילה.

אז מהם גורמי הסיכון להפרעות אכילה?

חוקרים טוענים שהשילוב של חמישה מהגורמים הנ"ל עלול להגביר הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה.

v נערות בגיל התבגרות- הפחד "לגדול", להתמודד עם שינויים, עם נשיות ומיניות

v נטיה גנטית במיוחד בא.נ, כמעט תמיד יהיה קרוב משפחה נוסף

v השמנה בילדות והורים עם עודף משקל ניכר

v דיאטות רזון בקרב בני המשפחה

v התנהגויות הקשורות לשליטה במשקל: דיאטה, הקאות, ספורט כפייתי

v חשיפה להצקות הקשורות להשמנה

v עיסוק שיש בו לחץ לרזון כגון: דוגמנות,התעמלות אומנותית, מחול

v מחלות כרוניות או פגם גופני שמקשים על קבלת הגוף

v קבלת מחזור בגיל צעיר

v פרפקציוניזם,דימוי עצמי ודימוי גוף שליליים

v דיכאון וחרדה

v ביקורת ורמת ציפיות הוריות גבוהה

v אירועים טראומטיים

אז שוב, מה עלינו לעשות כהורים? לחזק דימוי עצמי, לתת דוגמא אישית לאכילה בריאה, פעילות גופנית, להפחית ביקורת ולכבד מבנה גוף. הפרעות אכילה לא מאובחנות בזמן ואצל נערים תת האיבחון גדול עוד יותר, חשוב לפנות לעזרה ברגע שמתעורר חשד.

דיאטות רזון אצל ילדים- הינן גורם סיכון להפרעות אכילה

v מחקרים מצאו שילדים שהחלו דיאטת רזון בבי"הס יסודי הגבירו את התנהגות הדיאטה בחטיבת ביניים וסבלו מהפרעות באכילה ודימוי גוף שלילי יותר מאשר אלו שלא החלו בדיאטה ללא קשר למשקל שלהם

v הסיבות המרכזיות להשמנת יתר של ילדים המלווה גם בהתקפי אכילה היו דימוי עצמי נמוך, מצבים נפשיים בקרב ההורים, ביקורתיות הורית והשמנת יתר של ההורים.

v גיל ,מין או משקל של הילדים לא נמצאו כגורם סיכון

אז מה עלינו לעשות כהורים ? לכבד גנטיקה, לכבד את הילד, דוגמא אישית, ארוחות קבועות וכמה שניתן משותפות, לעודד פעילות גופנית משפחתית מהנה, במידה ויש השמנת יתר, לאבחן את מקור המצוקה ולפנות להתיעצות. רוב הטיפולים בהשמנת יתר של ילדים נעשים באמצעות ההורים כסוכני שינוי ולא ישירות מול הילד. לעולם אל תעירו לילדים על מראה גופם או צורת אכילתם (מלבד כללי נימוס) .

עוד מילה על תסמונת אכילת לילה:

מבוגרים לא מעטים סובלים מתסמונת לא מדוברת זו, שהיא למעשה שילוב של הפרעת אכילה עם הפרעת שינה. ניתן לטפל בה. מדובר ב:

v דפוסי אכילה אנורקטיים בבוקר מלווים ברמות גבוהות של דיכאון וחרדה המתגברים עד הערב

v אכילת יתר בערב ( צריכה של לפחות 25% מסך הקלוריות היומי לאחר ארוחת הערב)

v אינסומניה או נדודי שינה (לפחות שלוש פעמים בשבוע) המלווים בהתקף אכילה

v קונפליקטים בתוך המשפחה,בדידות ומשברים אישיים

v הפרעת אכילה לילית היא שילוב של הפרעת אכילה,הפרעה במצב רוח, אירועי חיים מלחיצים והפרעת שינה (סטנקארד 2002,1955)

מרכזים לטיפול בהפרעות אכילה:

איזור הצפון:

בי"ח רמב"ם- חיפה, מחלקה להפרעות אכילה 04-8543031

בי"ח גליל מערבי- נהריה, מחלקה להפרעות אכילה 04-9850505

בי"ח זיו, צפת- מרפאות לילדים ומבוגרים. אשפוז יום ילדים