עמוד הבית
משו"ב
למידה בשעת חירום
צור קשר
לוח הצלצולים
תשלומי הורים


אודותינו
דבר המנהלת תשע"ט
החזון החינוכי תשע"ט
התאמות לימודיות תשע"ט
פרטי התקשרות צוות תשע"ט
לוח צילצולים
מפרש: פנים אל מול פנים/פנים
חוק זכויות התלמיד
מהיסודי לחטיבה בתש"פ
חוברת מידע לתש"פ
טופס הרשמה לקורס עמ"ט
חוברת המגמות לתש"פ
ספרי לימוד לתש"פ
לוחות מבחנים שש שנתיים
מתנדבים בקהילה
ח4 ארגנה בדצמבר חבילות שי עבור חיילים בודדים
תלמידי עירוני ב' מתנדבים במסיבה של האגודה למלחמה בסרטן
יום קהילתי בעירוני ב' 23.03.2012
בוקר קהילתי תשע"ב
``מעשה קטן וטוב`` ביקור גימלאי העיר
``מעשה קטן וטוב`` בבסיס מג``ב
``מעשה קטן וטוב`` בגן -תקשורת בעיר
``מעשה קטן וטוב`` איגרות ברכה לבוגרים
תלמידי שכבה י מתיכון רבין חוגגים פורים עם ילדים במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם.
הפנינג שבועות התרמה למלחמה בסרטן
התנדבות למען העיוורים
מצטיינים ומצויינות
הילי בן אור- זכייה בפרס אמנות בינלאומי תשע"ז
פרס הצטיינות "אקדמיה בתיכון"
הסרט "השען העיוור" זכה במקום שני בתחרות מחוזית
זכיית הסרט "גייסט" בתחרות- יד ושם
מקום 1 לקליפ "היא לא אומרת כלום"
דן הרף מכיתה יא'7- אלוף ישראל ברכיבה על סוסים.
מקום ראשון לסרט "רע מנעוריו" בוגרי תשע"א
יום עיון במרכז האמריקאי בירושלים
FRC FLL רובוטיקה
FRC FLL רובוטיקה
FRC בחטיבה העליונה
FLL תמונות
מועדון הספורט הבית ספרי
תקנון החינוך הגופני והספורט
פלייר למועדון הבית ספרי
מקום ראשון לקבוצת הכדורעף במועדון הספורט
תמונות מועדון הספורט
הישגים לנבחרת הכדורעף 02/05/12
הישג היסטורי לנבחרת כדורעף בנות בשכבה ז'!
מקום ראשון לנבחרת הכדורעף בנים שכבה ז' מחוזי
בטחון ובטיחות
ביטוח תאונות אישיות
רענון איסור נסיעה בטרמפים
נוהל שימוש באופניים חשמליים
אורח חיים בריא
ביטוח שיניים יוני 2019
מניעת השפעת
ביטוח תאונות אישיות טפסים
אכילה נבונה בגיל ההתבגרות
"בבוקר אכול כמלך"...
מה לאכול ומתי כדי למקסם כל אימון גופני
צמא
עישון נרגילה
הפרעות אכילה והפרעות באכילה, מה בין הנורמלי לפתולוגי? מאת עינת צובר
יתרונות הליכת בוקר
אילו מדדים משתפרים כשמבצעים פעילות גופנית?
10 משפטים שמעודדים ילדים
מחקר: הגורם המרכזי לסוכרת – עלייה בצריכת הסוכר
לזכרם



כל הדפים

מורשת יצחק רבין

ממחלוקת לשיח

דיון בגבולות הקולקטיב


 

 

מי בפנים? מי בחוץ? – דיון בגבולות הקולקטיב

 

לכיתות י'-י"ב

 

מטרות: 

 

  • לדון בנושא גבולות הקולקטיב
  • לבחון את הקשיים בקביעת גבולות לקולקטיב
  • להצביע על הקשיים שטמונים ברעיון של הכלה מול הדרה

 

 

עזרים:

לוח, חוק השבות והתיקון לחוק השבות, היגדים (ראה להלן)

מומלץ להעשיר את הדיון בקטעי מקורות נוספים

מושגי מפתח:

קולקטיב, הדרה, הכלה, כור היתוך, קערת סלט, רב תרבותיות, חוק השבות

 

מהלך הפעילות:

פעילות זו מומלצת ללמידה לאחר הדיון בסוגיית הזהות האישית והקולקטיבית. (פעילות "ישראלי בעיני הוא מי ש...").  הדיון בסוגיית "ישראלי בעיני הוא מי ש..." הוא דיון על גבולות הקולקטיב. מי מוכל בתוך ה"אנחנו" ומי בחוץ. הדיון הזה מורכב ביותר, כי תמיד חשוב לשאול את השאלות מי מגדיר? מתי? (באיזו תקופה היסטורית) את מי נשאל? מהו הקונטקסט החברתי פוליטי? גבולות הקולקטיב משתנים כאשר אנו מתייחסים לקבוצות שונות – מיהו הקולקטיב שאותו רוצים להגדיר? לדוגמא, מה גבולות הקולקטיב של אזרחי מדינת ישראל? מה גבולות קולקטיב החברה היהודית? מי נחשב "צבר"? וכיוב'...

 

המנחה ירשום על הלוח את הציטוט:

 

"ישראל היא מדינה יהודית כמו שדנמרק היא מדינה דנית ונורווגיה מדינה נורווגית"

א.ב. יהושע

במליאה – דיון התחלתי פתוח על משמעות הציטוט. מנחה הדיון יבקש מהמשתתפים לציין האם הם מסכימים עם הציטוט או לאו, ומדוע.

 

 

 

המנחה ירשום על גבי הלוח שני מושגים:

בצד אחד :"כור היתוך"  ובצידו האחר ירשום: "רב-תרבותיות"

 ניתן לשאול את המשתתפים מה לדעתם המשמעות של שני המושגים. מנחה הדיון יציג את שני המושגים (ראה להלן) ויחלק למשתתפים את דף ההיגדים שבסוף הפרק (מדברי בן גוריון ואחרים)  להמחשת הדיון בסוגיית כור ההיתוך ורב תרבותיות.

 

למורה:

שני המושגים משקפים גישות מהותיות להבנת התפתחות הזהות והקולקטיב הישראלי.

כור ההיתוך משקף תפיסה הומוגנית של "מיהו ישראלי", המגדירה בבירור את גבולות הקולקטיב , בעוד ש"רב-תרבותיות" מבקשת להגדיר גבולות קולקטיב רחבים, גמישים ותפיסות מגוונות של "מיהו ישראלי".

מדיניותו של בן-גוריון דגלה בגישת "כור ההיתוך" כאידיאולוגיה  המכוננת בניית החברה החדשה בארץ ישראל שלאחר קום המדינה.

עם זאת, לאורך שנות קיומה של המדינה , כתוצאה משינויים הסטוריים, דמוגרפיים, פוליטיים וחברתיים חל מעבר לגישה ה"רב-תרבותית"

 

 

דיון במליאה:

כיצד ראה דוד בן גוריון את דמותה  של החברה הישראלית? כיצד נתפס מי בפנים? מי בחוץ? מי שייך ומי אינו שייך?

מה היו היתרונות בתפיסה של כור היתוך? אילו מטרות שירתו?

מהם החסרונות ו/או הקשיים שבמדיניותו של דוד בן גוריון?

מה יכולות להיות ההשלכות של מדיניות כור היתוך ?

מה היתרונות של התפיסה הרב-תרבותית ומהן השלכותיה?

מהם החסרונות ו/או הקשיים של התפיסה הרב-תרבותית

 

המשך מהלך הפעילות:

מנחה הדיון יחלק למשתתפים את חוק השבות המקורי ואת התיקון לחוק השבות, שלפיהם נבחנת השאלה "מיהו יהודי"? חוק השבות מתייחס לדיון בגבולות הקולקטיב היהודי.(ראה להלן)

 

דיון במליאה:

מה השינויים שעבר חוק השבות? מה משמעות השינוי לגבי גבולות הקולקטיב היהודי?

 

 

 

למורה :

מדוע משתנים גבולות הקולקטיב?   כשדנים בגבולות הקולקטיב אנחנו מתייחסים לקבוצות, קהילות, מיגזרים  שונים: ערבים-יהודים, דתיים – חילוניים, אשכנזים-מזרחיים, עולים - ותיקים. לכל קונפליקט שכזה יש את "דיון הגבולות" שלו. כאשר מגדירים קולקטיב, באופן טבעי, עוסקים בשאלה מי בפנים (הכלה) ומי בחוץ (הדרה). בדומה מאד לדיון בשאלה "ישראלי בעיני הוא מי ש..", חברה מנהלת משא ומתן תמידי על הגבולות החברתיים, התרבותיים, הערכיים, הנורמטיביים וכו'  . גבולות אלו אינם קבועים אלא משתנים תדיר . בתקופות שונות בהיסטוריה ובנסיבות חברתיות-פוליטיות שונות, הגבולות משתנים. לנו, כאזרחים, חשוב לעמוד על הדינמיות הזו, על הרגישות הרבה שטמונה בדיון שכזה על מנת להכיר במצוקתן של קבוצות שונות באוכלוסייה שחשות לפעמים "בחוץ".

מדיניות כור ההיתוך למשל, הייתה חיונית כדי לגבש מיתווה בסיסי משותף לחברה הישראלית.

לאחר דור עולות שאלות של מחיר הויתור על זהות עצמית בתהליך השילוב החברתי. תפיסות פלוראליסטיות ורב תרבותיות מאפשרות זהויות חלקיות והשתייכות בו זמנית למספר קהילות. 

 

היגדים מאת דוד בן גוריון

ראיון עם בן גוריון "קשיי הקליטה יפוגו בדור השני" – הארץ 2.10.59

 

  • "ראיתי פועלים מעדות המזרח בבתי חרושת... הם פועלים מצויינים. הם מעולם לא היו פועלים, מעולם לא עבדו במקצועות האלה והם פועלים מצויינים".
  • "יש יוצאי עדות המזרח שאינם רוצים לעבוד, שאצלם עבודה זה דבר בזוי. יש כאלה שזה משתנה אצלם בארץ, ויש כאלה שזה לא משתנה".
  • "ראיתי את הדור הצעיר והזקן. הזקן איננו יודע אף מילה עברית, הוא כבר לא יהיה לאחר, אבל הצעירים דומים לנו"   

 

היגדים נוספים להמחשת מושג ככור ההיתוך:

 

"... ציפו מן המהגרים לנטוש את מסורותיהם ולהיטמע בתרבות העל הלאומית. הנחת היסוד הבלתי מעורערת הייתה, שחברה דמוקרטית וטכנולוגית איננה יכולה בשום פנים להכיל בתוכה מסורות שמרניות, פטריאכליות ודתיות"

 

"...החברה שהקימו האבות המייסדים ככור היתוך שבמרכזו עמד, או היה אמור לעמוד, הצבר, יליד הארץ, בדמותו הכמעט אלוהית, שילוב מופלא של לוחם ואיש אדמה – היא היום חברה רב אתנית ורב תרבותית"

(מתוך: הזהות הישראלית כזהות של חברת מהגרים. שלמה בן עמי. בתוך: דת ולאומיות בישראל ובמזרח התיכון. עורך: נרי הורוביץ. עמ' 225-234)

 

 

 

 

"תרבות המעגל שטופחה כסמל לחברותא של הפלמ"ח ושל תנועות הנוער הייתה גם לסמל של סגירות ושל הוצאה אל מחוץ למעגל את כל מי שלא היה שייך לתרבות זו, שהסמלים של ארץ-ישראל הישנה לא דיברו אל ליבו."

(מתוך: מדור הפלמ"ח לדור ילדי הנרות: זהות ישראלית בהשתנות. אניטה שפירא. בתוך: מלחמות, מהפכות וזהות דורית. עורך: יוסי מאלי. עמ' 131)

 

חוק השבות והתיקון לחוק השבות

 

חוק השבות המקורי: 1950

 

מיהו יהודי – "מי שנולד לאם יהודיה, או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת "

 

תיקון לחוק השבות: תיקון מס' 2 1970

 

 מיהו יהודי – "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או מי שהתגייר ואינו בן דת אחרת ... חל גם על ילד ונכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד יהודי"

 

 

מושגים

כור היתוך: מושג המתייחס למדיניות שמבקשת להטמיע את העולים תוך כדי השלת המאפיינים התרבותיים הייחודיים להם ומיזוגם לתוך מודל קיים של זהות ("צבר"). העולים עוברים               דה-סוציאליזציה – השלת זהות קודמת על מגוון מאפייניה, ורה-סוציאליזציה – למידה מחדש של נורמות, ערכים, התנהגות וכיוב'.

 

קערת סלט – מודל שבו מבקשים ליישם מדיניות של עירוב זהויות. בניגוד לכור היתוך שבו "מתיכים" את כל החומרים השונים יחד ויוצרים משהו אחיד וחדש, במודל של "קערת סלט" מערבבים את כל החומרים יחד מבלי לבטל ולוותר על  הייחודי לכל אחד.

 

רב-תרבותיות – מדיניות של הכרה, קבלה ותמיכה בשונה, בקבוצות נבדלות תרבותית וחברתית, מבלי למזגן יחד. המדינה תומכת ומסייעת לקבוצות השונות לשמור, לקיים ולהנציח את תרבותן הייחודית ומקצה לקבוצות השונות את האמצעים והתנאים המסייעים לשם כך.

 

 


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share

 

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר