עמוד הבית
משו"ב
למידה בשעת חירום
צור קשר
לוח הצלצולים
תשלומי הורים


אודותינו
דבר המנהלת תשע"ט
החזון החינוכי תשע"ט
התאמות לימודיות תשע"ט
פרטי התקשרות צוות תשע"ט
לוח צילצולים
מפרש: פנים אל מול פנים/פנים
חוק זכויות התלמיד
מהיסודי לחטיבה בתש"פ
חוברת מידע לתש"פ
טופס הרשמה לקורס עמ"ט
חוברת המגמות לתש"פ
ספרי לימוד לתש"פ
לוחות מבחנים שש שנתיים
מתנדבים בקהילה
ח4 ארגנה בדצמבר חבילות שי עבור חיילים בודדים
תלמידי עירוני ב' מתנדבים במסיבה של האגודה למלחמה בסרטן
יום קהילתי בעירוני ב' 23.03.2012
בוקר קהילתי תשע"ב
``מעשה קטן וטוב`` ביקור גימלאי העיר
``מעשה קטן וטוב`` בבסיס מג``ב
``מעשה קטן וטוב`` בגן -תקשורת בעיר
``מעשה קטן וטוב`` איגרות ברכה לבוגרים
תלמידי שכבה י מתיכון רבין חוגגים פורים עם ילדים במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם.
הפנינג שבועות התרמה למלחמה בסרטן
התנדבות למען העיוורים
מצטיינים ומצויינות
הילי בן אור- זכייה בפרס אמנות בינלאומי תשע"ז
פרס הצטיינות "אקדמיה בתיכון"
הסרט "השען העיוור" זכה במקום שני בתחרות מחוזית
זכיית הסרט "גייסט" בתחרות- יד ושם
מקום 1 לקליפ "היא לא אומרת כלום"
דן הרף מכיתה יא'7- אלוף ישראל ברכיבה על סוסים.
מקום ראשון לסרט "רע מנעוריו" בוגרי תשע"א
יום עיון במרכז האמריקאי בירושלים
FRC FLL רובוטיקה
FRC FLL רובוטיקה
FRC בחטיבה העליונה
FLL תמונות
מועדון הספורט הבית ספרי
תקנון החינוך הגופני והספורט
פלייר למועדון הבית ספרי
מקום ראשון לקבוצת הכדורעף במועדון הספורט
תמונות מועדון הספורט
הישגים לנבחרת הכדורעף 02/05/12
הישג היסטורי לנבחרת כדורעף בנות בשכבה ז'!
מקום ראשון לנבחרת הכדורעף בנים שכבה ז' מחוזי
בטחון ובטיחות
ביטוח תאונות אישיות
רענון איסור נסיעה בטרמפים
נוהל שימוש באופניים חשמליים
אורח חיים בריא
ביטוח שיניים יוני 2019
מניעת השפעת
ביטוח תאונות אישיות טפסים
אכילה נבונה בגיל ההתבגרות
"בבוקר אכול כמלך"...
מה לאכול ומתי כדי למקסם כל אימון גופני
צמא
עישון נרגילה
הפרעות אכילה והפרעות באכילה, מה בין הנורמלי לפתולוגי? מאת עינת צובר
יתרונות הליכת בוקר
אילו מדדים משתפרים כשמבצעים פעילות גופנית?
10 משפטים שמעודדים ילדים
מחקר: הגורם המרכזי לסוכרת – עלייה בצריכת הסוכר
לזכרם



כל הדפים

מורשת יצחק רבין

השיח הדמוקרטי

חיים ומוות ביד הלשון


 חיים ומוות ביד הלשון- דיון בחופש הביטוי וגבולותיו

באמצעות ניתוח ביטויים מילוליים

 

הפעילות מיועדת לתלמידי כיתות חטיבת הביניים ותיכון (ח'-י"ב)

* ראה גם  פעילות "תמונה שווה אלף מילים" – כהשלמה או כחלופה לפעילות זו

 

 "חופש הביטוי מהווה את אחת החירויות המרכזיות והחשובות בדמוקרטיה, ונחשב לאמצעי משמעותי לשמירתה" (המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, אמנון רובינשטיין)

חופש הביטוי הנו ערך מרכזי ומהותי בחברה דמוקרטית.

חופש הביטוי מאפשר לאדם להתבטא כרצונו, להיחשף לדעותיהם של אחרים, לקבל מידע, לבקר את השלטון, לממש את עצמו ותפיסות עולמו – כל אלו הם בגדר זכויות יסודיות, המטילות חובה שלטונית על המשטר הדמוקרטי.

עיקרון חופש הביטוי חל לא רק על תוכן הביטוי, אלא גם על אופן הבעתו.

כאזרחים במדינה דמוקרטית חשוב כי נדע להגן על ערכיה, ולצאת כנגד העושים בהם שימוש לרעה, באופן העלול לפגוע באזרחים, במדינה ובערכיה.

בשיעור זה נרצה לבחון מהי משמעותו של חופש הביטוי, מהם גבולותיו ומדוע חשוב לשמור עליהם. נשתמש במספר דוגמאות אקטואליות כמקרה מבחן לדיון בסוגיה, ונעמוד על קריטריונים חשובים המסייעים לקבוע את מידת חומרתם של ביטויים שונים. לסיכום, נקשור את רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל לדיון, ואת מקומו של הרצח כקו שבר בחברה מתוקנת, בה נחצו הקווים האדומים. 

 

מטרות:

1. ללמוד על ערך "חופש הביטוי", כערך מרכזי בחברה דמוקרטית.

2. לעמוד על חשיבות השמירה על גבולותיו של חופש הביטוי, ועל הסכנות הכרוכות לחברה, למדינה ולפרטיה בחציית גבולות אלה.

3. לדון באווירת ההסתה-ערב הרצח כמקרה ברור של חציית הקו האדום של חופש הביטוי.

 

עזרים:

1.      כרטיסיות לעבודה קבוצתית

2.      נספח העשרה למורה:

א.      ממדי חופש הביטוי (עפ"י פרופ' קרמניצר)

ב.      נספח מקורות להעשרה ודיון בכיתה

ג.       תקצירי חוקים (מתוך חוק העונשין) בנושא: גבולות חופש הביטוי

  

חלק א'- מהותו של חופש הביטוי

 

שאלה פותחת לדיון כיתתי: מהו חופש הביטוי ?

למורה: חופש הביטוי הנו ערך מרכזי ומהותי בחברה דמוקרטית. חופש הביטוי מאפשר לאדם להתבטא כרצונו, להיחשף לדעותיהם של אחרים, לקבל מידע, לבקר את השלטון, לממש את עצמו ואת תפיסות עולמו – כל אלו הם בגדר זכויות יסודיות, המטילות חובה שלטונית על המשטר הדמוקרטי. עיקרון חופש הביטוי חל לא רק על תוכן הביטוי, אלא גם על אופן הבעתו.

 

שאלה: כיצד יכול אדם לממש את חופש הביטוי שלו ? הביאו דוגמאות.

למורה: לאזרח בחברה דמוקרטית אפשרויות רבות:

-          ביטוי אישי – אמירה, גרפיטי, מודעה, במה ציבורית, מאמר, שיר, קריקטורה, דיון ועוד

-          תקשורת בין-אישית – מכתבים, שיחות, טלפונים וכו'

-          חופש העיתונות והפרסום – באמצעות טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט וכו'

-          חופש היצירה- אמנות פלסטית, תאטרון, מוסיקה, קולנוע, ספרות  וכו'

-          דיון ציבורי – באמצעות תקשורת, אקדמיה, עצרות וכו'

-          זכויות אזרח- הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להתאגד, החופש להפגין, חופש המידע (הזכות להשיג מידע)

 

שאלה: מדוע חופש הביטוי הינו ערך כה מרכזי וחשוב בחברה דמוקרטית ?

למורה: חופש הביטוי חשוב הן ברמת הפרט והן ברמת קיומה של מדינה מתוקנת. ברמת הפרט מאפשר חופש הביטוי הגשמה עצמית- החל מבחירה של סגנון חיים, לבוש, העדפה מינית או פוליטית וכן הלאה, וכלה בחשיפה למידע שיאפשר לנו בחירה בדרך הרצויה לנו, ואת האפשרות להשמיע את מה ש"בוער בעצמותינו".

ברמת החברה והמדינה מאפשר לנו חופש הביטוי לשמור על דמוקרטיה תקינה- חשוב שנוכל לשמוע, וכך להכיר, את כל העובדות והדעות, בכדי שנוכל לגבש עמדות ולנהל דיון ביקורתי ופתוח. 

בעזרת חופש הביטוי אנו יכולים להציב במרכז ערכים כקידום הידע וגילוי האמת- חופש הביטוי מאפשר לנו להיחשף למידע, לאתר טעויות ומחדלים, להשמיע ביקורת ולהשתתף בקבלת החלטות דמוקרטיות. (ראה הרחבה בנספח). בין הפרט לבין המדינה מתנהל כל העת דיון ציבורי דיאלקטי בו כל צד מנסה להשפיע על הפרקטיקות של הצד האחר בנוגע לחופש הביטוי.

 

המורה יקריא את הציטוט הבא:

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, אמר בשעתו:

"חופש הביטוי הוא הנותן למשטר את אופיו הדמוקרטי. בלא דמוקרטיה אין חופש ביטוי, ובלי חופש ביטוי אין דמוקרטיה...זהו החופש להפיץ ולקבל ידיעות, זהו החופש לכתוב מחזות וסרטים ולהציגם, זהו החופש "לראות ולשמוע"..זהו גם החופש להביע דעות חורגות, אשר הרוב סולד מהן..חופש הביטוי הוא הסובלנות כלפי השנוא עלינו" (אהרון ברק, נשיא בית-המשפט העליון)

שאלה לדיון: למה הכוונה במילים: "חופש הביטוי הוא הסובלנות כלפי השנוא עלינו" ?

למורה: השופט ברק מפנה את תשומת ליבנו לכך כי במסגרת חופש הביטוי אנו עלולים לשמוע גם ביטויים הנוגדים את דעותינו שלנו, אבל חברה דמוקרטית אמיתית מאפשרת גם את השמעתן של דעות שונות. לא רק את דעת הרוב, אלא גם דעת מיעוט.

דעת המיעוט של היום עשויה להיות דעת רוב של מחר, לכן עלינו לאפשר מגוון רחב ככל האפשר של דעות, ובכך לקיים דיון ציבורי פתוח, נוקב וחופשי. בחברות טוטאליטריות אין מקום לחופש הביטוי, ואזרחיהן נדרשים "ליישר קו" עם דעת השליט, בכדי למנוע אפשרות של התפתחות אלטרנטיבה לשלטון.

 

הציטוט הבא מרחיב את נקודה זו:

ג'ון סטיוארט מיל, כלכלן ופילוסוף מדיני בריטי, בן המאה ה-19:

"... אילו היו כל בני האדם מחזיקים בדעה אחת, ורק אחד היה מחזיק בדעה מתנגדת, גם אז לא היו הללו רשאים להשתיקו, כשם שלא היה אותו אחד רשאי להשתיק את שאר בני האדם, אילו היה הדבר ביכולתו...... לעולם לא נוכל להיות בטוחים שהדעה שאנו רוצים להשתיקה אינה נכונה; ולו גם היינו בטוחים בזה, היה במעשה ההשתקה מן העוול אף על פי כן". (ג'ון סטיוארט מיל, "על החירות").

 

שאלה: האם כל ביטוי הינו אפשרי בחברה דמוקרטית ? מתי עלולה להיווצר בעיה ?

למורה: זכותה של דמוקרטיה להגן על עצמה, מפני אלה המבקשים להורסה באמצעות שימוש בחופש שהיא עצמה מתירה. המשפטן זאב סגל כתב יומיים לאחר רצח רבין את הדברים הבאים: "הדמוקרטיה שלנו חייבת לגונן על עצמה ולבוא בחשבון עם כל המבקשים להרוס אותה בעזרת נכונותה לתת ביטוי לכל ביטוי" ("מילים לוחמות", הארץ, 6/11/95).

מוסיף, בהקשר זה, המשפטן והעיתונאי משה נגבי: "חופש הביטוי הנו ערך דמוקרטי ראשון במעלה, אך הרי ברור שגם לערך הזה- כמו לכל זכות דמוקרטית אחרת- יש גבולות המתחייבים מן הצורך לכבד אף את זכויות הזולת. חציית הגבולות הללו לא רק מסכנת ערכים דמוקרטיים אחרים (ובראש ובראשונה את ערך החיים) אלא אף את חופש הביטוי עצמו" (משה נגבי, כסדום היינו- במדרון ממדינת חוק לרפובליקת בננות).

 

לשם כך קבעה גם החברה הישראלית גבולות לשיח הדמוקרטי. בין השאר, באמצעות חוקים.

 

כדי להמחיש את הקושי בהבנת גבולות "חופש הביטוי" ישרטט המורה על הלוח את הרצף הבא, ויסביר אגב שרטוט:

במידה והיינו יכולים למתוח קו רצף לכאורה, המייצג את טווח חופש הביטוי:

 

ביטוי לגיטימי    ביטוי שאינו בקונצנזוס אך לא מסוכן    ביטוי שאינו בקונצנזוס מסוכן   ביטוי לא חוקי

 

בצדו האחד היינו מציבים ביטויים לגיטימיים/קונצנזואליים/בונים, ומצדו האחר ביטויים שאינם חוקיים.

בתווך נחלקים הביטויים הלא קונצנזואליים לשתי קבוצות: ביטויים לא קונצנזואליים שאינם מסוכנים (למשל: ביטויים של חברי כנסת השייכים למפלגות שהנן באופוזיציה. דעתן, נכון לרגע זה, אינה קונצנזואלית ומייצגת דעת מיעוט, אך אין אלו בהכרח דברים מסוכנים) ולעומתם ביטויים קונצנזואליים מסוכנים. האם ניתן להבחין בקלות היכן עובר הגבול בין ביטוי לא מסוכן, מסוכן ולא חוקי ?

 

למורה- יש לחלק לתלמידים בשלב זה דף תקצירי חוקים מתוך חוק העונשין (ראה נספח ג'), המתייחסים לניסיון המחוקק לקבוע את גבולותיו של חופש הביטוי בחברה דמוקרטית.

ניתן לראות כי לשון החוק עמומה פעמים רבות, למשל בהתייחס להגדרה של מהי פעולת המרדה. המחוקק מגדיר "להמריד" בין השאר כ:

לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ

 

שאלות: * האם ישנה דרך אחת להגדיר אי רצון או מורת רוח ?

* האם בהכרח מה שיעורר בי אי רצון או מורת רוח יעורר גם באחר ?

* האם עצם העובדה שעוררתי באחר בשל דבריי מורת רוח, היא סיבה טובה דיה כדי למנוע ממני לומר את דבריי ?

 

המורה יסביר לכיתה- העובדה שלשון החוק מעורפלת מציבה בפנינו קושי ואתגר:

הלשון הרחבה והעמומה, לעיתים, של הגדרת החוק מכלילה בתוכה מקרים רבים, כפי שראינו במקרה שלפנינו, והרי לא כל ביטוי שמעורר אי רצון נפסול אותו אך ורק בשל כך. לכאן נכנסים מבחנים משפטיים שונים, כגון מבחן האדם הסביר או מבחן הודאות הקרובה לפגיעה קרובה וממשית.

מבחן האדם הסביר מדבר על האדם האזרח מהשורה כעל קנה מידה קובע בין פעילות שהיא חוקית לבין כזו שאינה חוקית. זהו מבחן שכיח במערכת המשפטית הנדרשת פעמים רבות להכריע בין ביטוי חריף לבין ביטוי מסוכן.

מבחן הוודאות הקרובה מציין עיקרון נוסף להכרעה בין פעילות קיצונית אך תקינה לבין פעילות מסוכנת. פירושו של המבחן הוא מידת הסבירות שביטוי מסוים יגרור בעקבותיו פעילות אלימה.

שני המבחנים האלה אינם עומדים בפני עצמם, ההתייחסות אליהם תלויה מאד בהקשר שבה נאמרו הדברים, בדוברים, ובנסיון החברתי.

לצד המבחנים המשפטיים ניתן בחברה דמוקרטית משקל בעל משמעות לרגישות הציבור  ולדיון הציבורי המתעוררים בעקבות ביטויים שונים. משמעות הדיון הציבורי בחברה דמוקרטית מחברת אותנו לנקודה נוספת- האחריות האזרחית המוטלת על כל אחד מאתנו ועל כולנו כחברה לקחת חלק במשחק הדמוקרטי- להביע דעה, למחות, לבחור ולקחת חלק בעיצוב גבולות השיח הלגיטימי של החברה בה אנו חיים. 

 

בנקודה זו יחלק המורה את הכיתה לקבוצות.

חלק ב'- עבודה קבוצתית על ביטויים מילוליים אקטואליים

 

המורה יחלק את הכיתה לקבוצות (מספר הקבוצות ייקבע לפי גודל הקבוצה והזמן הנתון).

כל קבוצה מקבלת כרטיסיית עבודה ועליה ארוע ומספר שאלות עליהן צריכה הקבוצה לענות.

הערה למורה: מומלץ -  לבחור דילמות  אקטואליות ולשתף את התלמידים בבחירת אירועים רלוונטיים עבורם, תוך שמירת דיון מושכל ומעמיק. יש לדאוג לכך  שהנושא יהיה מורכב דיו כך שניתן יהיה להעלות טיעונים מגוונים מזוויות ראייה שונות.

 

 

יש להקציב לקבוצות כ -15 דקות, ובסופן יציג נציג מכל קבוצה את תוצרי העבודה הקבוצתית.

כל תשובה המובאת לדיון במליאה ע"י הקבוצות חייבת להיות מגובה ומנומקת בטיעוני בעד ונגד.

יש לומר לקבוצות כי המקרים הינם טעונים ומעוררי מחלוקת, וכי הקבוצות אינן חייבות להגיע להחלטה פה אחד, אך עליהן לציין בתשובותיהן הן את טיעוני דעת הרוב, והן את טיעוני דעת המיעוט וסביב מה נסבה המחלוקת.

הקבוצות יכולות להיעזר בדף תקצירי החוק שחולק  וכן בנספח הציטטות (נספח ב') המצורף.

 

להלן מבחר דילמות לעבודה קבוצתית

כרטיסייה לעבודה קבוצתית- קבוצה 1

הרב יוסף גינצבורג, אשר שימש בעבר כראש ישיבת "עוד יוסף חי" בשכם, והוציא בשעתו את הספר

"ברוך הגבר" (על ברוך גולדשטיין, מבצע הטבח במערת המכפלה בפורים 94'), הוציא ספר בשם "צו השעה, טיפול שורש". בספר נכתב, בין היתר, כי: "לערבים אין זכות קיום בארץ הזאת, והעם הערבי נמוך יותר בסולם התרבות העולמי". עוד נכתב בספר כי: "הערבים הם בעלי אופי מופקר" והם "סרטן".

 

* מה דעתכם על ההתבטאויות האמורות?

* היכן הייתם ממקמים אותן על הרצף ששורטט על הלוח ?

* האם למעמדו של הרב גינצבורג כרב וכראש ישיבה בעבר השפעה על החלטתכם ?

* במידה והחלטתכם נוטה לכיוון ביטוי לא חוקי, ענו- מה אינו חוקי בביטוי, לדעתכם ?

* בעקבות החלטתכם נסחו קריטריונים לפיהם ניתן לקבוע מתי מדובר בביטוי הניתן לראותו כלגיטימי ומתי מדובר בביטוי שאינו חוקי.

 

 


 

 


כרטיסייה לעבודה קבוצתית- קבוצה 2

פיני גרשון, מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב, נתן בשעתו הרצאה בפני קציני צבא. בהתייחסו לשחקני כדורסל אמר גרשון:

"יש שחור ויש מוקה. המוקה הם יותר חכמים, השחורים באמת טמבלים...מה שתגיד להם, הם כמו עבדים".

* מה דעתכם על ההתבטאויות האמורות ? האם אתם מכירים התבטאויות דומות נוספות ?

* היכן הייתם ממקמים אותן על הרצף ששורטט על הלוח ?

* האם למעמדו של גרשון כמאמן הקבוצה הייצוגית של ישראל בכדורסל השפעה על החלטתכם ?

ב* מידה והחלטתכם נוטה לכיוון ביטוי לא חוקי ענו: מה אינו חוקי בביטוי ?

כרטיסייה לעבודה קבוצתית- קבוצה 3

להלן מספר דוגמאות לביטויים אשר נאמרו בתקופה שקדמה לרצח רבין:

·         "גם שם, הנהגת הגטו סייעה להוציא אל הפועל את התוכנית להשמדת יהודים"

      (ח"כ- 4/3/95)

·         "הממשלה הזאת, שאחראית למותם של יהודים, צריכה לדעת שחבריה עלולים לעמוד למשפט על בגידה, כפי שבצרפת העמידו משתפי-פעולה עם הנאצים למשפט (ח"כ לשעבר וראש תנועה חברתית- 20/3/95)

·         "אותך, יצחק רבין, אני מאשים באחריות ישירה לליבוי הטרור הערבי ולזוועות הטבח בתל-אביב. אתה אשם ! הדם הזה- בראשך...ממך למדו כנופיות הרצח כי כדאי ורצוי להרוג יהודים" (סופר- 22/10/94)

·         "כל המוסר שטחים מארץ-ישראל- כל הקודם להורגו זכה, אבל אני לא זכיתי, כי הוא עדיין חי" (רב- ספטמבר 1995)

·         "רבין הוא בחזקת אויב, ולכן חל עליו הכלל "הבא להורגך, השכם להורגו"" (רב, 15/10/95)

·         "יבוא יום והציבור הישראלי יביא את רבין ופרס לדוכן הנאשמים בבית-המשפט, כאשר האלטרנטיבה תהיה- עמוד התלייה או בית-המשוגעים" (עורך שבועון חרדי)

* מה דעתכם על ההתבטאויות האמורות ? האם אתם מכירים התבטאויות דומות אשר נאמרו לאחרונה ?

* היכן הייתם ממקמים אותן על הרצף ששורטט על הלוח ?

* במידה והחלטתכם במקרה מסוים נוטה לכיוון ביטוי לא חוקי- ענו: מה אינו חוקי בביטוי ?

 


 

 

כרטיסייה לעבודה קבוצתית- קבוצה 4

בשנת 2003 החליטה "הקרן הישראלית החדשה" לצאת ביוזמה משלה בכדי ללחום בתופעות גזענות ואי צדק חברתי. הקרן פנתה לציבור במטרה לאתר אנשים המעונינים לשמש כמשקיפים שתפקידם יהיה לשבת ביציע ולתעד שירי גנאי וביטויים גזעניים מילוליים, סיסמאות ושלטים או עימותים מילוליים ופיזיים.

להלן מספר דוגמאות להתנהגות אוהדים. התייחסו אליהן בתשובותיכם לשאלות הבאות:

כלפי ווליד בדיר (שחקן ממוצא ערבי)- "ווליד השהיד", "מחבל", "חיפה חמאס", "ירוק זה צבע של חמאס", "מוות לערבים".

כלפי נווגו צ'וקודי, עופר טלקר או ברוך דגו (שחקנים שחומי עור)- מושמעות הקריאות "או-או-או-או" (קריאות הדומות לצווחות קופים).

* מה דעתכם על ההתבטאויות האמורות ? האם אתם מכירים התבטאויות דומות נוספות ?

* היכן הייתם ממקמים אותן על הרצף ששורטט על הלוח ?

* במידה והחלטתכם נוטה לכיוון ביטוי לא חוקי- ענו: מה אינו חוקי בביטוי שלפניכם ?

 

סיכום במליאה:

נציגי הקבוצות מקריאים את מסקנות הקבוצה.

יש לשאול את הקבוצות האם הן מסכימות למסקנות הקבוצות האחרות, להתייחס לטיעוניהן ואף לעמת ביניהן.

שאלות לכלל הקבוצות:

על אילו ביטויים הסכמתם ביתר קלות ואילו עוררו ויכוח גדול יותר ?

האם קל להגיע לתשובה חד-משמעית לגבי מידת הלגיטימיות של ביטויים שונים ?

על מה חשוב לשמור כאשר אנו בוחנים את מידת הלגיטימיות של ביטויים שונים ?

מה אחריותנו כאזרחים על גבולות חופש הביטוי בחברה דמוקרטית ?

כיצד הדבר קשור לתרגיל שעשינו זה עתה ?

 

למורה: לעיתים קרובות נוטים התלמידים לפסול ביטויים שונים על הסף ולקטלגם מיידית כ"לא חוקיים". במידה וכך קרה בכיתה, חשוב כי המורה יעלה נקודה זו ויבהיר לתלמידים כי:

עלינו לזכור כי במידה ונמהר לפסול כל ביטוי ביקורתי/מחאתי/מעורר מחלוקת כ"לא חוקי" אנו עלולים למצוא עצמנו בחברה חסרת סובלנות, אשר אינה מכבדת וחיה בשלום עם ביקורת, מחאה (למשל: שירי מחאה). לעיתים יש אפילו מקום לביטויים פרובוקטיביים (גרפיטי, ביטויי מחאה שונים) אשר נועדו לעורר את דעת הקהל, ולהעלות נושא לסדר היום. לצד זאת, עלינו לזכור כי גם לחברה דמוקרטית ישנם גבולות, וכי אסור לנו לאפשר הבעת ביטוי לא חוקי בשם ערך חופש הביטוי.

 

לסיכום: לשון החוק איננה תמיד המענה היחידי לניסיון לשמור על גבולות השיח בחברה דמוקרטית. לדיון הציבורי, הדומה לזה  שעשינו בכיתה כעת, ישנה חשיבות בעלת משקל משמעותי.

חברה המנהלת כל העת שיח ערני, הפתוח לביקורת ולביטויים מכל הקבוצות, תתרום לעיצוב שיח פלורליסטי כיאה למדינה דמוקרטית. חשוב שנבחין, כדברי נשיא ביה"מ העליון- ברק, בין ביטויים השנואים עלינו פשוט מאחר והם מייצגים דעה השונה משלנו, לבין ביטויים מסוכנים ולא חוקיים, העלולים להביא לחציית גבולות משמעותית ומערערת.

 

" חוקים בלבד אינם יכולים להבטיח חופש ביטוי. כדי שכל אדם יוכל להביע את דעותיו ללא עונש, חייבת לשרור רוח של סובלנות באוכלוסייה כולה".

(אלברט איינשטיין)

 

הדיון הציבורי מדגיש עבורנו גם נקודה נוספת- לכל אחד מאתנו אחריות אישית לא רק לביטויים הנאמרים מפיו ובסביבתו, אלא גם לקחת חלק בדיון הציבורי (אחריות אזרחית) בין אם באמצעות דיאלוגים בין-אישיים, השתתפות בפורומים למיניהם, תנועות נוער, מפלגות פוליטיות, הפגנות, מחאה וביקורת, והבעת דעותיו ותפיסת עולמו באמצעות התקשורת (אפילו טור התגובות באתרי החדשות באינטרנט עונים להגדרה זו) או האמנות. הדמוקרטיה וחופש הביטוי מיועדים לכולנו, והשתתפותנו במשחק הדמוקרטי תשפיע רבות על פניה של החברה וגבולות השיח הלגיטימי שלה.

 

נספחים

נספח א'- העשרה למורה- ממדי חופש הביטוי

 

לחופש הביטוי ממדים שונים. להלן ניתוח מימדי חופש הביטוי ע"פ הרצאתו של פרופ' מרדכי קרמניצר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה -

הממדים:

  1. חופש הביטוי  מהווה אמצעי הכרחי לשם קיום הליך בחירות דמוקרטי משמעותי; כדי שיהיה ניתן לצקת תוכן ממשי בתהליך הבחירות, הכרחי שלאזרחים תהיה הזכות והיכולת המעשית להחליף ביניהם דעות, להשמיע ביקורת כלפי השלטון ולגבש יחד באמצעות החלפת דעות – חלופה לשלטון קיים. חופש מידע מסייע לאזרח לקבל החלטות (אישיות ופוליטיות).
  2. חופש הביטוי כאמצעי לבקרה ופיקוח על השלטון הנבחר, בתקופה שבין מערכת בחירות אחת למשנה; באמצעות חופש הביטוי מוטל על השלטון מורא הציבור, ותודות לכך גוברים הסיכויים שלא ייעשה שימוש לרעה בכוח השלטוני. בהקשר זה חשיבות רבה לחופש העיתונות המאפשרת לאזרח את חופש המידע ואת זכותו לדעת על המתרחש במסדרונות השלטון – מדיניות, שימוש בכספי ציבור וכ"ו. חופש מידע חושף בעיות חברתיות הדורשות טיפול.
  3. חופש הביטוי כאמצעי להכרות בין קבוצות תרבותיות שונות בחברה ויצירת מרחב ציבורי משותף, דינמי ומתפתח; כדי שיוכל להתקיים דיון ציבורי בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה, אשר לתרבותה המשותפת, ערכיה ותפיסותיה יש לאפשר חשיפת עמדותיהן של כל הקבוצות ויצירת  פתיחות והכרות ביניהן. חופש הביטוי יאפשר מקום לכל הקבוצות האלו. ללא חשיפה זו נוצרת חברה מקובעת ומנוונת. דיון חופשי מביא לגילוי האמת ופתיחות לרעיונות חדשים ולקידמה.
  4. חופש הביטוי כאמצעי לחשיפת האדם למגוון דעות – גם אלו המנוגדות לשלו; באמצעות חופש הביטוי יכול האזרח להיחשף לעובדות חדשות, לברר תוקף של עמדות מסוימות, ללבן אמיתות ולהפריך דעות שגויות. חופש הביטוי והמידע מסייע לאדם לגבש השקפת עולם.
  5. חופש הביטוי כאמצעי למימוש עצמי של האדם; הביטוי מהווה חלק ממהותו האנושית של האדם, חלק מפיתוח עצמיותו. המדינה הדמוקרטית מחויבת לכבד את החופש והזכות של האדם להתבטא במגוון צורות, בכלל זה באמצעים אומנותיים מגוונים.

 

 

 

 נספח ב'- מקורות להעשרה או לדיון בכיתה

 

"קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג" (חז"ל)

 

"גם אם אין רואים כולם עין בעין, גם אם יש חילוקי דעות ובלבד שהם אינם בבחינת "ייהרג ובל יעבור", גם אם יש הבדלים וניואנסים, טוב וחשוב להתווכח אבל גם לחרוק שיניים, לנשוך שפתיים ולהמשיך יחד, כדי להגיע למטרה המשותפת" (רבין בדברים שנשא בטקס ועידת האיחוד, 25/2/93).

 

"אם לא נוכל לחיות זה לצד זה...סופנו שנטבע בים של שנאה. כל מחלוקת, ולו הקשה ביותר, תידון, תלובן, ובסופו של דבר תוכרע, אפילו לדורות, באולם זה שבו אנו יושבים עתה, ורק ברוב קולות...בויכוח ציבורי פתוח וחופשי- נוקב, כואב, אפילו בוטה- מתוך הכרה הדדית ובסיסית בשותפות הגורל הקושרת את כולנו זה לזה, לטוב ולרע". (ח"כ ראובן ריבלין בישיבה לזכרו של רה"מ רבין 21/10/99, ביום השנה הרביעי לזכרו).

 

"הדמוקרטיה כרוכה בהכרה בזכותם השווה של בני אדם להיות שונים זה מזה. השוני שבין בני האדם אינו רעה חולפת אלא מקור ברכה: אנחנו שונים זה מזה לא מפני שאחדים מאתנו עדיין אינם רואים את האור, אלא מפני שיש בעולם אורות ולא אור: אמונות ודעות ולא אמונה ודעה" (עמוס עוז, סופר)

 

"על-ידי המחלוקת שחולקים על האדם, עושים לך טובה, כי על-ידי זה אתה יכול לגדול ולצמוח. כמו שנוטעים גרעין בארץ: אם היתה כל הארץ הדוקה יחד, לא היה אפשר שיגדל ויצמח מהגרעין אילן, ובהכרח שתחלק הארץ קצת, כדי שיהיה מקום לאילן להתגדל. כמו כן על-ידי מחלוקת שחולקים- על ידי זה נותנים לך מקום להתגדל ולצמוח" (ר' נחמן מברסלב)

 

"ויכוח בין חלקי האומה הוא לגיטימי ואף רצוי, אבל ברוח טובה, רצוף אהבת ישראל, מחלוקת לשם שמיים כמחלוקת שמאי והלל, כי זו מחלוקת שמסתיימת תמיד באהבה"

(מסכת אבות ה, י"ח ומסכת קידושין דף ל')

 

 

 

v       חוק איסור הסתה לגזענות (תקציר מתוך חוק העונשין, תיקון התשמ"ו ).

144א. "גזענות"-  רדיפה, השפלה , ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע  או השתייכות לגזע או למוצא לאומי אתני.

144ב. איסור פרסום הסתה לגזענות-

       (1). המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו- מאסר חמש שנים.

(2). לעניין סעיף זה אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ועם היה בו אמת או לא.

144ד. הסתה לאלימות או טרור- המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור , או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו , ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו- מאסר חמש שנים.

 

 

 

 

 

 

"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח ג'- חופש הביטוי וגבולותיו- תקצירי חוקים (מתוך חוק העונשין)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

v    חוק איסור המרדה (תקציר מתוך חוק העונשין, תיקון התשמ"ו ).

136. להמריד-  (1). להביא לידי שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה, שהוקמו כדין.

      (2). להסית או לגרות את יושבי הארץ, שינסו להשיג בדרכים לא כשרות שינויו של דבר, שיסודו בדין.

      (3). לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ.

      (4). לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

 

 

v    לשון הרע ( מתוך חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965)  – לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול-

5)     להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.

6)     לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

7)     לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

8)     לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

 

v    לשון הרע ( מתוך חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965)  – לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול-

1)     להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.

2)     לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

3)     לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

4)     לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share

 

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר