עמוד הבית
משו"ב
למידה בשעת חירום
צור קשר
לוח הצלצולים
תשלומי הורים


אודותינו
דבר המנהלת תשע"ט
החזון החינוכי תשע"ט
התאמות לימודיות תשע"ט
פרטי התקשרות צוות תשע"ט
לוח צילצולים
מפרש: פנים אל מול פנים/פנים
חוק זכויות התלמיד
מהיסודי לחטיבה בתש"פ
חוברת מידע לתש"פ
טופס הרשמה לקורס עמ"ט
חוברת המגמות לתש"פ
ספרי לימוד לתש"פ
לוחות מבחנים שש שנתיים
מתנדבים בקהילה
ח4 ארגנה בדצמבר חבילות שי עבור חיילים בודדים
תלמידי עירוני ב' מתנדבים במסיבה של האגודה למלחמה בסרטן
יום קהילתי בעירוני ב' 23.03.2012
בוקר קהילתי תשע"ב
``מעשה קטן וטוב`` ביקור גימלאי העיר
``מעשה קטן וטוב`` בבסיס מג``ב
``מעשה קטן וטוב`` בגן -תקשורת בעיר
``מעשה קטן וטוב`` איגרות ברכה לבוגרים
תלמידי שכבה י מתיכון רבין חוגגים פורים עם ילדים במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם.
הפנינג שבועות התרמה למלחמה בסרטן
התנדבות למען העיוורים
מצטיינים ומצויינות
הילי בן אור- זכייה בפרס אמנות בינלאומי תשע"ז
פרס הצטיינות "אקדמיה בתיכון"
הסרט "השען העיוור" זכה במקום שני בתחרות מחוזית
זכיית הסרט "גייסט" בתחרות- יד ושם
מקום 1 לקליפ "היא לא אומרת כלום"
דן הרף מכיתה יא'7- אלוף ישראל ברכיבה על סוסים.
מקום ראשון לסרט "רע מנעוריו" בוגרי תשע"א
יום עיון במרכז האמריקאי בירושלים
FRC FLL רובוטיקה
FRC FLL רובוטיקה
FRC בחטיבה העליונה
FLL תמונות
מועדון הספורט הבית ספרי
תקנון החינוך הגופני והספורט
פלייר למועדון הבית ספרי
מקום ראשון לקבוצת הכדורעף במועדון הספורט
תמונות מועדון הספורט
הישגים לנבחרת הכדורעף 02/05/12
הישג היסטורי לנבחרת כדורעף בנות בשכבה ז'!
מקום ראשון לנבחרת הכדורעף בנים שכבה ז' מחוזי
בטחון ובטיחות
ביטוח תאונות אישיות
רענון איסור נסיעה בטרמפים
נוהל שימוש באופניים חשמליים
אורח חיים בריא
ביטוח שיניים יוני 2019
מניעת השפעת
ביטוח תאונות אישיות טפסים
אכילה נבונה בגיל ההתבגרות
"בבוקר אכול כמלך"...
מה לאכול ומתי כדי למקסם כל אימון גופני
צמא
עישון נרגילה
הפרעות אכילה והפרעות באכילה, מה בין הנורמלי לפתולוגי? מאת עינת צובר
יתרונות הליכת בוקר
אילו מדדים משתפרים כשמבצעים פעילות גופנית?
10 משפטים שמעודדים ילדים
מחקר: הגורם המרכזי לסוכרת – עלייה בצריכת הסוכר
לזכרם



כל הדפים

מורשת יצחק רבין

כיצד נזכור

והגדת לילדיך- הצעת פעילות


והגדת לילדיך – כיצד נבנה את סיפור הזיכרון של יצחק רבין

 

ההפעלה מיועדת לתלמידי יסודי ועל יסודי

 

מבוא

זיכרון הוא סיפור הנבנה באופן קולקטיבי ומושפע מעמדותינו ותפיסותינו. לדרך בה  אנו מנהלים שיח  על זיכרון והנצחה של אירוע היסטורי , ודאי אירוע השנוי במחלוקת משמעותית ישנה השפעה ניכרת על הבניית הזיכרון. כלומר,  על האופן בו אירוע היסטורי, אובייקטיבי לכאורה, ייתפס וייזכר בדורות הבאים. מכאן,  לשיח שאנו מנהלים ישנה  משמעות חינוכית. התלמידים יוזמנו להיות שותפים ולקחת  חלק פעיל בעיצוב הזיכרון סביב רצח ראש הממשלה רבין ז"ל.

 

מטרות:

 1. להתנסות בבניית הסיפור והעיצוב של זיכרון קולקטיבי

2. להשתתף בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של רצח רבין

 

עזרים:

כרטיסיית משימה, נספח ציטטות של רבין, מצגת "תחנות בזמן" – מסע בחייו של יצחק רבין (מופיעה בשער הרביעי וגם ב"עזרים"- לשער זה).

 


 

מהלך השיעור:

את השיעור ניתן לפתוח בשתי אופציות שיובאו להלן. לחילופין, ניתן להשמיטן ולהתחיל את השיעור מסעיף 2 ואילך.

1.  אופציות לפתיחת השיעור-

א.      לפזר על הרצפה חומרים כגון: תמונות, ציטטות מחייו של רבין (ראה נספח) ו/או תמונות וחומרים אחרים המזכירים את רבין והרצח (כגון: תמונות מתקופת האבל).

ניתן לקחת תמונות מתקופות שונות בחייו של רבין מהאתר של מרכז רבין לחקר ישראל www.rabincenter.org.il

ב. להקרין את מצגת תולדות חייו של רבין מתוך המצגת "תחנות בזמן".

2.  עבודה אישית- כל תלמיד/ה מקבל את כרטיס המשימה הבא:

כרטיס משימה

לצורך כתיבת ספר היסטוריה היוצא לאור בימים אלה, הנך מתבקש/ת לנסח דף שנושאו:

 

יצחק רבין 1922-1995

 

הדף ייכלל בספר היסטוריה אשר ישמש כספר לימוד לבתי ספר.  בהצלחה !

 

 

3. עבודה קבוצתית - לאחר העבודה האישית, יש לחלק את הכיתה לקבוצות. על כל הקבוצות מוטלת משימה זהה: לאחד ולערוך את כלל הדפים שכתבו חברי הקבוצה לעמוד אחד. תוכן העמוד צריך להיות מוסכם על כלל חברי הקבוצה. אין לכתוב דברים שאינם מקובלים על כלל חברי הקבוצה. אם בשום פנים ואופן לא מגיעים להסכמה – יש לציין מדוע, מה היתה דעת הרוב ומה דעת המיעוט.

4. לאחר גמר העבודה הקבוצתית, הקבוצות מחליפות ביניהן את הדפים שכתבו. כל קבוצה קוראת את נוסח הקבוצה השנייה ומזהה קווי דמיון ושוני בין העבודות.

דיון על מהלך העבודה הקבוצתית :

  • תארו את העבודה על כתיבת הדף המשותף- כיצד התנהל הדיון ? האם היתה הסכמה גורפת ?
  • האם נותרה דעת מיעוט בקבוצה או שמא הרוב הצליח לשכנע את המיעוט ?
  • כיצד הרגישו חברי קבוצת המיעוט בקבוצה ? כיצד ניסו לשכנע את חבריהם ?
  • מה היה חשוב לכל אחת מהקבוצות בהבהרת עמדתה לקבוצה השנייה ?
  • מה היה קל ומה היה קשה בתהליך הקבוצתי ? סביב מה נסבו המחלוקות/ אי-ההסכמות בקבוצה ?

 האם כולם לקחו חלק שווה בעבודה- ? האם היו כמה חברים דומיננטיים והיתר הביעו מעין "הסכמה שבשתיקה" ?

5 .  המשך הפעילות הקבוצתית - לאחר גמר כתיבת הדפים הקבוצתיים, הקבוצות מחליפות ביניהן את הדפים שכתבו.

כל קבוצה קוראת את נוסח הקבוצה השנייה ומזהה קווי דמיון ושוני בין העבודות.

6. שאלות לגבי ההשוואה בין דפי הקבוצות  השונות :
  • אילו פערים התגלו בין הסיפורים השונים ?
  • ממה נבעו הפערים לדעתכם ?
  • מהי הסיבה לכך שילדים ישראליים בני אותה כיתה וגיל רואים אותו אירוע היסטורי בדרך שונה ?
  • יש להתייחס להבדלים בין הקבוצות במידת התייחסותן לרקע לרצח:
  •   מתי החלו את הסיפור- האם עם הולדתו של רבין, האם החל מנקודה מסוימת בתולדות חייו, האם כללו את כלל עשייתו או חלקים ידועים יותר, האם התייחסו לתקופה ולאווירה הציבורית שקדמה לרצח רבין, האם ישנה התייחסות לויכוח הציבורי שהיה ולמחלוקות, האם הייתה התייחסות לרצח, לתקופה שלאחריו, וכן הלאה.

 

7 . דיון במליאה: בכיתה יביאו הקבוצות השונות את סיפוריהן ואת מסקנותיהן בדבר הדמיון והשוני שהתגלו בין הסיפורים השונים.

  • האם יש לכם דוגמא מהחיים האישיים המתייחסת לאירוע שקרה לכם, בו חבר/חברה/בן משפחה/חבר לכיתה התייחס לאותו אירוע באופן אחר ?

כיצד הרגשתם ? ממה נבעו ההבדלים באופן בו תפסתם את אותו אירוע (למשל: ריב על נושא מסוים)?

 

למורה: לכל אחד יש זיכרון אחר מהרצח, ובהתאם, כך גם פרשנותו. בחברה פתוחה ודמוקרטית סביר שכל אחד יפרש את הסיבות לרצח- והשלכותיו באופן שונה.

סביב אירועים היסטוריים בעלי משמעות חברתית מטלטלת, ודאי כאלה המעוררים מחלוקת כרצח רבין, הדיון על הזיכרון וההנצחה טעון יותר ומודגש בו, אך חשוב לנהל את השיח כחלק מהחיים בחברה דמוקרטית ומעיצוב ההיסטוריה המשותפת שלנו.

 

"החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם" (גארסיה מארקס, "לחיות כדי לספר")

 


 

שאלה: מה דעתכם על ציטוט זה מספרו של מארקס ?

מארקס מתייחס לכך שהחיים אינם אלא אוסף של זיכרונות וסיפורים, כלומר, לא האירועים ה"אובייקטיביים" עצמם, אלא האופן שבו אנו בוחרים לעבד ולזכור אותם.

 

"אם לא נוכל לחיות זה לצד זה...סופנו שנטבע בים של שנאה. כל מחלוקת, ולו הקשה ביותר, תידון, תלובן, ובסופו של דבר תוכרע, אפילו לדורות, באולם זה שבו אנו יושבים עתה, ורק ברוב קולות...בויכוח ציבורי פתוח וחופשי- נוקב, כואב, אפילו בוטה- מתוך הכרה הדדית ובסיסית בשותפות הגורל הקושרת את כולנו זה לזה, לטוב ולרע".

שאלות לסיכום הדיון:

·         דברים אלה נאמרו על ידי ח"כ ראובן ריבלין, כיום יו"ר הכנסת, בישיבת הכנסת לזכרו של רוה"מ רבין ב- 21.10.99, ביום השנה הרביעי לזכרו. בחברה דמוקרטית מתנהלים כל העת ויכוחים ומחלוקות על דעות שונות, והשקפות עולם שונות. כיצד ניתן לנהל את הויכוח סביב יום הזיכרון ליצחק רבין ?

·         לאור השיעור- כיצד הייתם אתם בוחרים לציין את יום הזיכרון לרבין ?

·         במה צריך לעסוק יום הזיכרון לרבין, לדעתכם ? האם ניתן לקשרו לאירועים אקטואליים הקורים כיום ? האם ניתן להפיק ממנו לקחים הרלוונטיים לימינו ?

 

החברה הישראלית איננה רק מרובת תרבויות, עדות וקבוצות חברתיות שונות, אלא בהיותה חברה דמוקרטית מאופיינת גם בריבוי דעות, ערכים והשקפות עולם. האופן בו אירוע היסטורי משמעותי כרצח ראש ממשלה ייזכר לדורות, נתון במידה רבה לאופן בו אנו מנהלים את השיח סביב הנצחתו של אותו אירוע היום. עלינו להיות מודעים לכך שאין הצגה "נקייה" מפניות אידיאולוגית או ערכיות, ולכן יש לנהל שיח פתוח וקשוב לזוויות מבט שונות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח-ציטטות של רבין

 

1. "מי מעצב את פני ההיסטוריה ? המנהיגים או הנסיבות ? הנה תשובתי לכם: אנחנו כולנו מעצבים את פני ההיסטוריה. אנחנו- העם...ואנחנו המנהיגים שומעים את הקולות, מזהים את רחשי הלב...ומתרגמים אותם למציאות". ( יצחק רבין בנאום לפני הקונגרס האמריקני בוושינגטון, 26/7/1994).

 

2. "אני לא הגעתי לשבת בכיסא זה בכדי למצוא חן בעיני X, Y או Z" (יצחק רבין בראיון טלוויזיוני לניסים משעל, 1995)

 

3. "אין לקיחת אחריות בלי מתן סמכות לזה שלקח את האחריות. אני אנווט". (יצחק רבין בנאום ראשון לאחר היבחרו לראש ממשלה ב- 1992).

 

4. "הייתי איש צבא 27 שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. אני מאמין שיש סיכוי לשלום סיכוי גדול…  אין דרך לישראל בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה. אומר לכם את זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון, ורואה את כאבי המשפחות של חיילי צה"ל". (יצחק רבין בנאומו האחרון, 4.11.1995).

 

5. "אלמלא כה רצו בני עמי בשלום, לא הייתי עומד כאן היום במעמד היסטורי זה...בידינו האחריות, בידינו כוח ההכרעה וחלילה לנו להחמיץ שעה גדולה, כי זו חובתם של מנהיגים כלפי עמם: להביא שלום ורווחה לעמיהם. נפלה בגורלנו הזכות להיות היום עושי דברם של עמינו"

(יצחק רבין בפני הקונגרס האמריקאי בוושינגטון, ערב החתימה על הסכם השלום עם ירדן, 26/7/1994)

 

6. "האלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה" (מתוך הנאום האחרון שנשא ראש הממשלה יצחק רבין, כיכר מלכי ישראל, 4/11/1995)

 

7. "אין אנו שוכחים לרגע כי בין שתומכים במהלכים שלנו ובין שמתנגדים להם- כולנו אחים, כולנו יהודים וגורל אחד לכולנו" (יצחק רבין בפני נציגי הפדרציות היהודיות בארה"ב, 1994)

 

8. "ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי קודם כל, האדם- האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם. הוא הבית שלו, הוא בית הספר, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח, וביטחון הוא גם התקווה של האדם"

(יצחק רבין בישיבתה הראשונה של הכנסת ה-13, 13/7/92)

 


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share

 

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר