עמוד הבית
משו"ב
למידה בשעת חירום
צור קשר
לוח הצלצולים
תשלומי הורים


אודותינו
דבר המנהלת תשע"ט
החזון החינוכי תשע"ט
התאמות לימודיות תשע"ט
פרטי התקשרות צוות תשע"ט
לוח צילצולים
מפרש: פנים אל מול פנים/פנים
חוק זכויות התלמיד
מהיסודי לחטיבה בתש"פ
חוברת מידע לתש"פ
טופס הרשמה לקורס עמ"ט
חוברת המגמות לתש"פ
ספרי לימוד לתש"פ
לוחות מבחנים שש שנתיים
מתנדבים בקהילה
ח4 ארגנה בדצמבר חבילות שי עבור חיילים בודדים
תלמידי עירוני ב' מתנדבים במסיבה של האגודה למלחמה בסרטן
יום קהילתי בעירוני ב' 23.03.2012
בוקר קהילתי תשע"ב
``מעשה קטן וטוב`` ביקור גימלאי העיר
``מעשה קטן וטוב`` בבסיס מג``ב
``מעשה קטן וטוב`` בגן -תקשורת בעיר
``מעשה קטן וטוב`` איגרות ברכה לבוגרים
תלמידי שכבה י מתיכון רבין חוגגים פורים עם ילדים במחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם.
הפנינג שבועות התרמה למלחמה בסרטן
התנדבות למען העיוורים
מצטיינים ומצויינות
הילי בן אור- זכייה בפרס אמנות בינלאומי תשע"ז
פרס הצטיינות "אקדמיה בתיכון"
הסרט "השען העיוור" זכה במקום שני בתחרות מחוזית
זכיית הסרט "גייסט" בתחרות- יד ושם
מקום 1 לקליפ "היא לא אומרת כלום"
דן הרף מכיתה יא'7- אלוף ישראל ברכיבה על סוסים.
מקום ראשון לסרט "רע מנעוריו" בוגרי תשע"א
יום עיון במרכז האמריקאי בירושלים
FRC FLL רובוטיקה
FRC FLL רובוטיקה
FRC בחטיבה העליונה
FLL תמונות
מועדון הספורט הבית ספרי
תקנון החינוך הגופני והספורט
פלייר למועדון הבית ספרי
מקום ראשון לקבוצת הכדורעף במועדון הספורט
תמונות מועדון הספורט
הישגים לנבחרת הכדורעף 02/05/12
הישג היסטורי לנבחרת כדורעף בנות בשכבה ז'!
מקום ראשון לנבחרת הכדורעף בנים שכבה ז' מחוזי
בטחון ובטיחות
ביטוח תאונות אישיות
רענון איסור נסיעה בטרמפים
נוהל שימוש באופניים חשמליים
אורח חיים בריא
ביטוח שיניים יוני 2019
מניעת השפעת
ביטוח תאונות אישיות טפסים
אכילה נבונה בגיל ההתבגרות
"בבוקר אכול כמלך"...
מה לאכול ומתי כדי למקסם כל אימון גופני
צמא
עישון נרגילה
הפרעות אכילה והפרעות באכילה, מה בין הנורמלי לפתולוגי? מאת עינת צובר
יתרונות הליכת בוקר
אילו מדדים משתפרים כשמבצעים פעילות גופנית?
10 משפטים שמעודדים ילדים
מחקר: הגורם המרכזי לסוכרת – עלייה בצריכת הסוכר
לזכרם



כל הדפים

מורשת יצחק רבין

כיצד נזכור

יריעות זכרון - הצעות לפעילות


יריעות זיכרון: הצעות לפעילות

 

הפעילות מתאימה לתלמידי יסודי ועל יסודי

 

רציונל: הפעילות הבאה מוצעת כליווי להצבת  5 "יריעות זיכרון" בבית הספר. היריעות יכולות לשמש כרקע או כהזדמנות לפעילות יצירתית בה התלמידים עצמם מעורבים בעיצוב הזיכרון.

התלמידים יעצבו את היריעה השישית, המייצגת את מלאת 10 שנים לרצח.

 

מטרות: 1. לדון במשמעות הרצח והזיכרון, ערב יום הזיכרון העשירי.

 2. לשתף את התלמידים בתהליך ייצוג ועיצוב הזיכרון.

 3. ללמוד על יצחק רבין, דרך אמירותיו, לאורך נקודות מפתח בחייו..

 

עזרים: 1. היריעות: שלום חבר

                              שיר הרעות

                              שיר השלום, מוכתם בדמו של יצחק רבין

                             יצחק רבין בחיי היומיום

                             יצחק  רבין כמנהיג

יריעות זיכרון

 


 

* 5 היריעות המופיעות בפעילות מצורפות לערכה זו.   

 

2. כרטיסיות מידע (מדברי יצחק רבין)

3. מבחר תמונות- מתוך אתר מרכז יצחק רבין/ המצגת "תחנות בזמן" – מסע בחייו של יצחק רבין המצורפת לשער זה

 


 

מהלך הפעילות: 1. התלמידים יצפו במצגת "תחנות בזמן" של רבין.

2. לאחר הצפייה, התלמידים מתבקשים להתבונן ביריעות.

שאלות: מה מתארות היריעות ?

מדוע נבחרו דווקא התמונות והאמירות הללו ?

מה היריעות מייצגות, לדעתכם ? אילו מסר הן מעבירות ?

למורה- ניכר סידור כרונולוגי של היריעות, ולצדו כוונה לגעת בהיבטים שונים בדרכו ובדמותו של רבין: כמי שלקח חלק מרכזי במאבק להקמת המדינה ובעיצוב מוסדותיה (שיר הרעות, רבין איש הפלמ"ח), רבין המנהיג הצבאי והמדיני (היריעה ובה תמונות מהקריירה שלו והטקסט של יהודית הנדל), רבין, יליד הארץ,  הצבר  (התמונות והטקסט של יצחק אור-פז),

רבין החייל בצבא השלום אשר נרצח בסיומה של עצרת שלום (שיר השלום אשר היה בכיסו של רבין ומוכתם בדמו, הוצג בלווייתו ע"י מזכירו איתן הבר)

והמנהיג אשר נרצח בכיכר והוספד ע"י גדולי עולם, בהם קלינטון במילים "שלום, חבר" (השיר "שלום חבר" של רוטבליט, אשר נכתב לאחר הרצח).

 

3. המורה מספר לתלמידים-

לקראת יום הזיכרון העשירי להירצחו של יצחק רבין הוחלט בבית- הספר להוסיף יריעה שישית. היריעה אשר תתווסף תהיה שונה מקודמותיה, מאחר ובניגוד ליריעות האחרות אשר בהן דברים שכתבו אחרים על רבין, ביריעה זו יובאו דברים של רבין עצמו.

הציטוטים המובאים להלן לקוחים מתקופות שונות בחייו הציבוריים של רבין. כל אחד מהם מייצג תפקיד או משימה עמם התמודד.

הוטלה עליך המשימה לעצב את הכרזה השישית. בחר מבין הציטוטים המצורפים ציטוט הנראה לך ביותר. ניתן לחבר בין הציטוט הנבחר לבין תמונה או ציור. התמונה אינה חייבת להיות של רבין עצמו. ניתן לצייר ציור אישי כיד הדמיון הטובה עליך, או לבחור תמונה כלשהי הנראית לך.

אפשרות נוספת:  יריעה שישית ליום הזיכרון העשירי לרצח רבין: "10 שנים אחרי..."

מהו המסר שאנו מבקשים להביע?

עבודה קבוצתית: מתחלקים למספר קבוצות ומנהלים דיון על משמעות היום עבורנו .

כל קבוצה בוחרת את התוכן ואת האופן בו הם מבקשים להביע את המסר ויוצרים במשותף את היריעה. ניתן להיעזר בדבריו של רבין ובאמצעים אומנותיים שונים: ציור, גרפיטי, שיר ועוד.

ניתן להיעזר במאגר חומרים ותמונות באתר מרכז רבין - www.rabincenter.org.il

וכן במצגת "תחנות בזמן" בה צפיתם.

 

אופציה- ניתן להרחיב את הפעילות הכיתתית לפעילות שכבתית או בית-ספרית. כלל ההצעות שיעלו התלמידים לעיצוב היריעה השישית ישתתפו בתחרות, והרעיון הנבחר יוצג ליד היריעות הקיימות. לצורך כך, יש להעביר את הפעילות כשבוע לפחות לפני יום הזיכרון.

 

4. במליאה- התלמידים מציגים את עבודותיהם.

שאלות מנחות לניתוח העבודות:

מדוע בחרתם ציטוט ותמונה אלו ?

מה הם מייצגים בעיניכם?

כיצד הם מתקשרים ליום השנה העשירי לרצח ?

מה המסר שניסיתם להעביר באמצעות היריעה ?

מה חשוב לך כי נזכור ביום השנה העשירי לרצח ?

כיצד בחרתם לבטא זאת בעבודתך ?

 

 

5. במידה והפעילות נשארת במסגרת כיתתית- התלמידים מקשטים את קירות הכיתה ו/או המסדרון בתוצריהם. ניתן גם להשתמש בעבודות התלמידים לקישוט במה, במידה וייערך טקס כלל בית-ספרי.


 

 

כרטיסיה מס' 1

יצחק רבין מתחנך בביה"ס החקלאי "כדורי" שבגליל. בבית הספר הוא לומד שנושא המים חשוב     במיוחד במזרח התיכון הצחיח, והוא חולם להפוך למהנדס מים. חלומו אינו מתגשם. במרוצת שנות לימודיו ב"כדורי" מצטרף יצחק רבין לארגון ה"הגנה", ובגיל 16 הוא נקרא לאחוז בנשק.

"בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל 16, נתנו בידיי רובה כדי להגן על חיי- ולמרבה הצער, גם כדי להרוג בשעת סכנה. זה לא היה החלום שלי..נאלצתי להחזיק ברובה. משך עשרות שנים לבשתי מדים..תחת פיקודי הרגו אנשי אויב שנשלחו להרוג אותנו..יצאנו למלחמות רק כאשר חרב חדה היתה מונחת על צווארנו... בני עמנו בחרו בנו כדי לתת להם חיים..עיניהם מישירות אלינו מבט, והם שואלים: איזה שימוש נעשה בסמכות שניתנה לנו ? מה נחליט ?"

(מתוך דברים שנשא יצחק רבין בטקס הענקת פרס נובל לשלום, 10/12/1994)

 

 

 

 

כרטיסיה מס' 2

בשנת 1948, מוקמת חטיבת הראל במטרה לשחרר את העיר ירושלים מהמצור- יצחק רבין ממונה למפקד החטיבה בגיל 26. הוא מספר על אחד הקרבות הקשים בדרך לירושלים:

"נתנו לי נוער כתגבורת, ואני זוכר את אחד הרגעים הכי קשים שלי במלחמה- הם היו בני 16- ובשלב אחד של ההתקפות על המוצבים...כשהם עלו, ירדה הפגזה, והילדים האלה, אני חושב שכמחציתם נפגעו..אני לא זוכר כמה נהרגו וכמה נפצעו. היתה לי הרגשה נוראית. ילדים בני 15 ו-16, ואני שולח אותם..אם למדתי מהקרבות פה בירושלים משהו, אמרתי: עוד פעם אני לא אהיה שותף לכניסה כזו למלחמה, כפי שנכנסנו למלחמת העצמאות. אם משהו הביא אותי להישאר בצבא זו התחושה: איך עם ישראל לא ראה מה יהיה בעתיד, איך לא התכונן לדבר הכי קשה שעמד בו, ולא היתה מלחמה קשה יותר ממלחמת העצמאות" (מתוך "באוהלי פלמ"ח)

 

כרטיסיה מס' 3

לאחר מלחמת ששת הימים עטורת הניצחון, יוני 1967, מקבל הרמטכ"ל יצחק רבין את התואר "דוקטור של כבוד" מטעם האוניברסיטה העברית, על הר-הצופים. זאת לאות הוקרה לו ולצבא הגנה לישראל, אשר היה למופת של יכולת, מסירות ודבקות. מעל פסגת הר-הצופים נושא יצחק רבין דברים לאומה.

" המלחמה היא עניין קשה ואכזרי בעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות, אך דווקא במלחמה הזאת, שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ-לב וגבורה, בצדם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות, ואפילו שאר-רוח..הלוחמים בקווים הקדמיים ראו במו-עיניהם לא רק את תפארת הניצחון- אלא גם את מחירו: חבריהם נפלו על-ידם מתבוססים בדמם...גילויים אלה- ראשיתם ברוח וסופם ברוח..צבא זה, שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו בעת המלחמה הזאת, מהעם בא ואל העם חוזר".  

 

 

כרטיסיה מס' 4

בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה מנהל יצחק רבין את המשא ומתן על הסכמי הביניים ("הסכמי ההפרדה") עם מצרים ועם סוריה. הוא מנהל משא ומתן עקשני ומתיש בתיווכו של מזכיר המדינה האמריקני, ד"ר הנרי קיסינג'ר. יצחק רבין נוטל על עצמו לעמוד על האינטרסים של מדינת ישראל באופן המיטבי, אך במקביל מנסה להבהיר לקיסינג'ר את מקורות המשמעת שהוא מטיל על עצמו ועל אופן ניהול המשא ומתן. רבין מספר על רגע קשה כזה:

"קדור-רוח וזועם תכנן קיסינג'ר את הודעתו על כישלון מאמציו. הסתגרנו לשיחה ב-4 עיניים. אמרתי: "אני מצטער מאד על כישלון שליחותך, לא יכולתי אחרת. תראה, ללאה ולי יש בן ובת. הבת נשואה לקצין בקבע, מפקד גדוד טנקים בסיני. הבן מפקד מחלקת טנקים בקו הקדמי בסיני. אם תהיה התנגשות מלחמתית עם מצריים, חתני ובני יהיו בקו האש הראשון. אני רואה כל מי שמשרת בצה"ל כאילו הוא בני".

בסופו של תהליך המשא ומתן נחתם הסכם הביניים עם מצרים, והיה לסנונית הראשונה שבישרה את ראשית תהליך השלום במזרח התיכון.

 

 

כרטיסיה מס' 5

ב-27/6/76 נחטף מטוס אייר פרנס, טיסה 139 מלוד לפריז, בעת ההמראה מאתונה. יצחק רבין משמש באותם ימים כראש ממשלה. יצחק רבין מורה לפעול במקביל במישור המדיני ובמישור הצבאי. לבסוף הוא מחליט על פעולה צבאית. ערב הפעולה הוא מורה למנכ"ל משרד ראש הממשלה והיועץ המדיני, עמוס ערן, להכין מכתב התפטרות עבורו, וזאת במקרה והפעולה תיכשל ומספר ההרוגים יהיה גבוה. כוחות צה"ל מוטסים לאנטבה שבאוגנדה, פורצים ומשחררים את החטופים והפעולה מוגדרת כהצלחה.

"כאיש-צבא, כמפקד, הוריתי על עשרות ומאות פעולות צבאיות, ועם שמחת הניצחון ותוגת השכול אזכור תמיד גם את הרגע שאחרי קבלת ההחלטה לצאת לפעולה, את השתיקה, את חבריי הקצינים הבכירים או את שרי הממשלה הקמים לאט מכיסאותיהם אחרי שנפל הפור, את גבם המתרחק והולך, את טריקת הדלת – ואת הדממה שבתוכה אני נשאר לבד. זה אותו הרגע שבו אתה יודע כי בעקבות ההחלטה שהתקבלה עכשיו ילכו אנשים היום, מחר, אל מותם - גם מבני עמי, גם מבני עמים אחרים - והם אינם יודעים זאת עדיין...כאיש צבא לשעבר, אזכור תמיד גם את הדממה ברגע שלפני - כאשר מחוגי השעון רצים קדימה והזמן אוזל, ועוד שעה, ועוד דקה, והתופת תשתולל.. ".  (מתוך דברים שנשא יצחק רבין בטקס הענקת פרס נובל לשלום, 10 בדצמבר 1994).

 

 

כרטיסיה מס' 6

בשנת 1977, בהיותו ראש ממשלה, מתפרסמת כתבה אודות חשבון דולרים הרשום על שם רעייתו של יצחק רבין, לאה. חשבון אשר נותר פתוח בארה"ב עוד מימי היותו שגריר בוושינגטון.

יצחק רבין מחליט לעמוד לצד רעייתו, להעמיד עצמו במידת הנדרש לחקירה, ולהסיר את מועמדותו כמועמד לראשות הממשלה בבחירות הקרובות.

"ולכן, ומתוך כך, הגעתי למסקנה שעליי להחזיר את המנדט שקיבלתי מהועידה..וכמובן במידה שאדרש לחקירה החסינות, בתוקף היותי חבר כנסת, לא תעמוד למכשול בפני שלטונות החוק"

(מתוך דברים שאמר רבין  בהודעת התפטרותו הטלוויזיונית, 7/4/1977)

 

 

 

כרטיסיה מס' 7

לאחר ששימש שנים כשר הביטחון בממשלות האחדות, נבחר יצחק רבין לראש הממשלה בשנת 1992. הוא עומד על כך שישמש במקביל גם כשר הביטחון, כנושא הקרוב ללבו. כראש ממשלה ושר ביטחון הוא נושא דברים ברוח המקצועיות בה תמיד דגל, בטקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה.

"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה- צירוף המילים: "יהיה בסדר!".

צירוף המילים הזה, שרבים מאתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך כלל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה"יהיה בסדר", אותה טפיחת כתף חברמנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עליי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאד לא "בסדר"...

מה עוד אנו תובעים מכם ? מקצועיות. מפקד, בכל דרגה, חייב להיות בעל המקצוע הטוב ביותר ביחידתו. אין פשרות בעניין הזה. מפקד שאיננו מקצועי דיו מאבד את סמכותו מהרגע הראשון. חייליו מבחינים בכך מיד, ואפילו אם אינם אומרים לו, הם לא ילכו אחריו לשום מקום. להיות חייל מקצועי לקראת שנות האלפיים פירושו, מבחינתכם, ללמוד ללא הרף, להתעדכן, לדעת הכל, להטמיע את החומר, להתאמן, לתרגל, לא להרפות"

(מתוך דברים שנשא ראש הממשלה יצחק רבין בטקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה, 27/8/92)

 

 

כרטיסיה מס' 8

באוקטובר 1994 נחטף ע"י חוליית חמאס החייל נחשון וקסמן. יצחק רבין, כראש ממשלה וכשר ביטחון, מחליט שלא להיכנע לדרישות החוטפים ומורה על פעולה צבאית על מנת לשחררו. במהלך הפריצה למבנה בו מוחזק וקסמן יורים בו שוביו ובמפקד היחידה, ניר פורז ז"ל, הפורץ ראשון למבנה. רבין מחליט לצאת לציבור, עוד באותו ערב, במסיבת עיתונאים, ובשונה מהמקובל עד אז לוקח על עצמו את הצגת פרטי התוכנית, ואת אחריותו על קבלת ההחלטה.

"אני, כראש ממשלה ושר הביטחון, נושא באחריות להחלטה על הפעולה שבוצעה הערב כנגד המחבלים שחטפו את נחשון וקסמן ז"ל כבן ערובה לצורך פיגוע מיקוח" (יצחק רבין, בהודעה הרשמית שנמסרה בטלוויזיה, לאחר הפריצה למבנה בו הוחזק וקסמן בשבי)

 

 

 

כרטיסיה מס' 9

בשנת 1992 נבחר יצחק רבין לראשות הממשלה. זו לו הפעם השנייה שהוא משמש בישראל כראש ממשלה, והפעם הוא מחזיק אף בתיק הביטחון. במסגרת תפקידו כראש ממשלה הוא מביא לחתימת הסכם השלום עם ירדן ולחתימת הסכמי עקרונות עם העם הפלסטיני. לאחר שנים שהוא משמש כאיש צבא מבשילה ברבין ההכרה כי הפתרון אינו נמצא בשדה הקרב.

"..אין כמו סיפור תל-חי להמחיש את האחיזה בקרקע, את החלוציות, את ההתיישבות, את הביטחון. סיפור תל-חי הוא תמצית סיפורנו, כאן, על האדמה הזאת. שבעים-וחמש שנה אנו הולכים עם הסיפור הזה, עם מלותיו האחרונות של יוסף טרומפלדור: "טוב למות בעד ארצנו". חינכנו דורות של לוחמים על המילים הללו. היתה זו צוואה שבתי-הקברות הצבאיים בכל הארץ הם עדות עצובה למימושה הכואב. ואני אומר לכם היום: אם אין ברירה, אם חרב חדה מונחת על צוואר, אם אין שיעור לסכנה לחיים, לקיומנו..אין ברירה, הולכים לקרב, הולכים גם לאובדן חיים. אבל אני אומר לכם גם: טוב לחיות בעד ארצנו. אין המוות והשכול הפוקדים אותנו תכופות בבחינת גזירת גורל, ולא גזירה משמיים. אפשר גם אחרת. אפשר לפחות לנסות".

(יצחק רבין בנאום ביום תל-חי, 13/3/1995)

 

 

כרטיסיה מס' 10

כראש ממשלת ישראל בשעתו, מנחם בגין, מקבל אף יצחק רבין, בדצמבר 1994, את פרס נובל לשלום על מאמציו להביא להשכנת שלום בין ישראל לבין אויבותיה. לטקס הענקת הפרס, כמו גם לאירועים ממלכתיים בין-לאומיים אחרים, מלווים אותו נציגי משפחות שכולות מישראל.

"לא לבד אני עומד היום על הבמה הקטנה הזאת באוסלו. לא לבד. אני שליחם כאן של דורות של ישראלים, רועי הצאן בישראל, כמו דוד המלך שהיה רועה צאן..ואני גם שליחם של המשוררים והחולמים על קץ המלחמות, כמו שהיה ישעיהו הנביא. אני גם שליחם של בני העם היהודי כמו אלברט איינשטיין,  ברוך שפינוזה, הרמב"ם..כמו גם שליחם של המיליונים אשר נספו בשואה..אני כאן שליחה של ירושלים, שבשעריה לחמתי בימי מצור, שהיתה תמיד והיא היום בירת הנצח של מדינת ישראל ולבו של העם היהודי..אני עומד כאן בעיקר בשביל הדורות הבאים..אני עומד כאן כשליח התקוות הגדולות של עם שעבר את הדברים הנוראים ביותר בהיסטוריה, והשאיר חותם לא רק בתולדות עמו אלא באנושות כולה"

(מתוך דברים שנשא יצחק רבין בטקס הענקת פרס נובל לשלום, 10/12/1994)

 

 

 


 

* העשרה: להלן ציטוטים נוספים של רבין.

 

1. "מי מעצב את פני ההיסטוריה ? המנהיגים או הנסיבות ? הנה תשובתי לכם: אנחנו כולנו מעצבים את פני ההיסטוריה. אנחנו- העם...ואנחנו המנהיגים שומעים את הקולות, מזהים את רחשי הלב...ומתרגמים אותם למציאות". ( יצחק רבין בנאום לפני הקונגרס האמריקני בוושינגטון, 26/7/1994).

 

2. "אני לא הגעתי לשבת בכיסא זה בכדי למצוא חן בעיני X, Y או Z" (יצחק רבין בראיון טלוויזיוני לניסים משעל, 1995)

 

3. "אין לקיחת אחריות בלי מתן סמכות לזה שלקח את האחריות. אני אנווט". (יצחק רבין בנאום ראשון לאחר היבחרו לראש ממשלה ב- 1992).

 

4. "הייתי איש צבא 27 שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. אני מאמין שיש סיכוי לשלום סיכוי גדול…  אין דרך לישראל בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה. אומר לכם את זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון, ורואה את כאבי המשפחות של חיילי צה"ל". (יצחק רבין בנאומו האחרון, 4.11.1995).

 

5. "אלמלא כה רצו בני עמי בשלום, לא הייתי עומד כאן היום במעמד היסטורי זה...בידינו האחריות, בידינו כוח ההכרעה וחלילה לנו להחמיץ שעה גדולה, כי זו חובתם של מנהיגים כלפי עמם: להביא שלום ורווחה לעמיהם. נפלה בגורלנו הזכות להיות היום עושי דברם של עמינו"

(יצחק רבין בפני הקונגרס האמריקאי בוושינגטון, ערב החתימה על הסכם השלום עם ירדן, 26/7/1994)

 

6. "האלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה" (מתוך הנאום האחרון שנשא ראש הממשלה יצחק רבין, כיכר מלכי ישראל, 4/11/1995)

 

7. "אין אנו שוכחים לרגע כי בין שתומכים במהלכים שלנו ובין שמתנגדים להם- כולנו אחים, כולנו יהודים וגורל אחד לכולנו" (יצחק רבין בפני נציגי הפדרציות היהודיות בארה"ב, 1994)

 

8. "ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי קודם כל, האדם- האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם. הוא הבית שלו, הוא בית הספר, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח, וביטחון הוא גם התקווה של האדם"

(יצחק רבין בישיבתה הראשונה של הכנסת ה-13, 13/7/92)

 


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share

 

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר