עמוד הבית
אודות
דבר מנהלת הקריה
לוח צלצולים
מחטיבות לתיכון לב
תקנון חטיבה עליונה
עת לתת
ערב מגמת מחול תשע"ז
אות הפעיל המצטיין תשע"ז
"השראה לעתיד וקריירה ברחובות"- " INSPIRE TO CAREER "
יום גיבוש שכבת י תשע"ח
22 שנה לרצח רבין
אליפות סטראטאפ לנוער
טיול שנתי מחזור מג
פורים תשע"ח
ערב מגמת מול תשעח
מקצועות לימוד
אומנות
אזרחות
אנגלית
ביולוגיה
ביוטכנולוגיה
גיאוגרפיה
היסטוריה
הנדסת תוכנה
חנ"ג
כימיה
לשון
מדעי החברה
מדעי המחשב
מוסיקה
מחול
מתמטיקה
ניהול עסקי
ספרות
ערבית
פיסיקה
פסיכולוגיה
תקשורת
תנ"ך
מידע שימושי
טפסים
נוהל ערעור על ציון מבחן בגרות
טל לנוער במצוקה
פרס חינוך
מעבר מהחטיבות לתיכון
מעבר מכיתה י' ליא תשע"ח
כיתת נחשון
אודות תוכנית נחשון
תנאי קבלה
מגמת מחול
צור קשר

כל הדפים

מקצועות לימוד

חנ"ג

חומר בחינת פטור סמסטר ב תשעח


אנטומיה

 

מערכות הגוף:

·        תפקיד כל מערכות הגוף הוא לשמור על סביבה פנימית יציבה ( הומאוסטזיס ) בגוף מבחינת טמפרטורה, חומציות, ריכוז חומרי מזון, רעלים וכו', במטרה לאפשר לתהליכים פנימיים בגוף להתקיים בתנאים אופטימליים.

 

העור

תפקידים:

א.       הגנה חיצונית מפני חיידקים, וירוסים, פטריות, קרינת השמש.

ב.        הגנה פנימית- מניעת חומרים חיוניים לגוף מלצאת החוצה.

ג.         ויסות חום גוף הרחבה/ הצרה של כלי הדם ההיקפיים.

 

מערכת העיכול

תפקידים:

א.       ביצוע חילוף חומרי המזון בגוף

ב.        נטרול רעלים בכבד ( תרופות, אלכוהול )

ג.         מאגר אנרגיה- מאגר גליקוגן בכבד.

 

מערכת העצבים

חלקים:

·        מרכזית : מוחות הגולגולת, חוט שדרה.

·        היקפית: קולטנים, עצבים פריפריאלים.

 

תפקידים:

א.       העברת פקודות ( רצוניות/לא רצוניות ) למערכות הגוף, העברת תחושות, קבלת החלטות.

ב.        פקודות אוטונומיות סימפטטיות: לחץ,, פעילות אינטנסיבית

                        פאראסימפטטיות: מנוחה, אכילה

מערכת התנועה

·        כוללת את השלד, השרירים והמפרקים. מערכת התנועה מופעלת ונשלטת ע"י מערכת העצבים.

 

תפקידי העצמות:

א.       תמיכה מבנית לרקמות העצמות.

ב.        מאחז לשרירים

ג.         מנוף לתנועה

ד.        מאגר מינרלים ( סידן, מגנזיום, זרחן )

ה.       יצירת כדוריות אדומות ( מח עצמות )

 

 

שרירים

תפקיד השרירים:

א.       הגנה על איברים פנימיים.

ב.        מפתחים את הכח הדרוש לתנועה.

ג.         הפקת חום.

ד.        סיוע לנשימה ( סרעפת)

ה.       מאגר אנרגיה, גליקוגן.

ו.          שמירה על יציבה ושיווי משקל.

ז.         החזרת הדם הוורידי.

 

סוגי שרירים בגוף:

-         שריר שלד , שריר חלק, שריר הלב

 

עמוד השדרה:

-         מבנה: מורכב מ- 33 חוליות, בצורת עקומת S המאפשרת ספיגת זעזועים.

-         תפקידים: תמיכה בגולגולת, שמירה על יציבות הגוף, הגנה על חוט השדרה, בלימת זעזועים, אפשרות תנועה.

-         גוף החוליה: החלק הקדמי בחוליה נושא את מרבית המשקל המופעל על החוליות. בין שתי חוליות נמצא דיסק

-         עקומות עמוד השדרה: עקומות עמוד השדרה מתחלקות לאזור קעור ( לורדוזה) לאזור קמור ( קיפוזה)

 

מערכת הנשימה

תפקידים:

חילוף גזים- קליטת חמצן מהאוויר, העברתו למערכת הדם ופליטת דו תחמוצת הפחמן מהגוף אל האוויר.

מערכת הלב וכלי הדם

תפקידים:

-         להזרים את הדם לכל תאי הגוף ובכך לאפשר תפקוד תקין של כל המערכת.

-         וויסות טמפרטורת הגוף על ידי הרחבת כלי הדם המובילים דם לעור.

-         חיסון הגוף והגנה בפני גורמי סיכון.

מערכת העצבים

תפקידי מערכת העצבים:

פעילות מנטאלית – הכרה, זיכרון, חשיבה, תקשורת, רגשות

שמירה על הומאוסטזיס

ויסות ופיקוח על הפעילות של כל מערכות הגוף.

 

 

ספורט נשים בישראל 70 שנה למדינת ישראל:

ספורטאיות עבריות בתקופת היישוב

כיום, ניכרת מגמה של גידול במספר הספורטאיות המשתתפות בספורט התחרותי. התפתחויות אלו התנהלו בקצב איטי וברמת הישגים צנועה ביחס להישגי הגברים. לא כך היה בתקופת היישוב.

המידע הראשון על הצטיינותה של אישה בתחרות בעלת אופי ספורטיבי בא"י הוא על חברת ארגון השומר: ציפורה זייד:

ציפורה זייד – רעייתו של השומר הנודע – אלכסנדר זייד. ציפורה השתתפה בתחרות רכיבה של אחת מ"חגיגות רחובות", שהיו בין כינוסי הספורט הראשונים בארץ. התחרות נערכה בפסח תרע"ג (1912), וזכתה לשבחים רבים. באחת התחרויות, אף פרש המתחרה העיקרי לאחר שהבין כי המתחרה מולו היא אישה.

בשנת ה-30, בין אלפי היהודים שעלו לארץ מארצות אירופה השונות, באו גם ספורטאיות אשר נתנו תנופה בולטת לספורט הנשי, ובהן:

סוניה לוין שמוקלר – אתלטית ושחקנית כדורסל, חברת "מכבי וילנה", אשר שיאה בהדיפת כדור ברזל ( 12.21 מטר) לא שופר במשך 25 שנים.

פרידה ברנזון – ליכטבלוי– אתלטית שעלתה לארץ מפולין. הייתה מיועדת לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בלונדון 1948, אך בשל אי הכרה בוועד האולימפי של ישראל הצעירה, לא הותרה השתתפות הנבחרת וליכטבלוי בתוכה.

יהודית דויטש –הספל– שחיינית, חברת "הכוח וינה", שעלתה לארץ, שסירבה עם חברותיה רות לנגר ולוסי גולדנר, לייצג את ארצן-אוסטריה במשחקים האולימפיים שהתקיימו בגרמניה הנאצית ב1936 (אולימפיאדת ברלין).

בשנת 1934 שיגרה הסתדרות "מכבי" משלחת של 12 ספורטאיות מא"י למשחקי הספורט הבינ"ל לנשים, אשר נערכו זו הפעם הרביעית במספר, והפעם בלונדון. הישגיה של משלחת זו היו דלים ביותר.

הופעתן של "המכביות מארץ ישראל", הנושאות בגאון ובגאווה את הדגל התכלת-לבן ואת השלט "פלשתינה", נתפסה כאירוע תעמולתי-לאומי בעל חשיבות רבה וציון דרך היסטורי בהתפתחות הספורט היישובי.

בשנות ה-40 הצטרפו לשורת הספורטאיות הבולטות: עליזה וירץ ורעיה בורנשטיין:

רעיה ברונשטיין – הספורטאית הראשונה באתלטיקה ובכדורסל שהייתה "תוצרת הארץ" (למרות שנולדה בגרמניה, אך גדלה בארץ). הייתה מועמדת, ביחד עם ליכטבלוי לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים שנערכו בלונדון ב-1948. השתתפותן נמנעה בגלל שהועד האולימפי של פלשתינה חדל מלהתקיים ואילו הועד האולימפי של ישראל העצמאית עוד לא זכה להכרה.

 

 

לאחר הקמת המדינה: ספורטאיות ישראל בענפים הקבוצתיים:

הופעתה של נבחרת ישראל בכדורסל נשים באליפות היבשת שנקראה "אירופה ואגן הים התיכון" בשנת 1950 בבודפשט, היא ששריינה, הלכה למעשה, את מקומו של הכדורסל הישראלי בזירה האירופית. בשל הישגיה הדלים של הנבחרת באליפות זו לא השתתפה נבחרת הנשים באליפויות אירופה עד שנת 1968.

יש לציין כי מספר המשחקים של נבחרת הנשים היה קטן מ-15% ממספר המשחקים של נבחרת הגברים. עם זאת, לעובדת הופעתה של נבחרת הנשים באזור האירופי, הופעה שהייתה תקדים, נודעת חשיבות יתרה עת סולקה ישראל מזירת הספורט האסייתית, כעבור שנים רבות, לאחר משחקי אסיה בשנת 1974.

ענף כדורסל הנשים זוכה בעת האחרונה לחשיפה ציבורית ותקשורתית. רמתה של הליגה גבוהה בהשוואה לענפי הכדור האחרים, בין היתר בזכות שחקניות חיזוק רבות מחו"ל המשחקות בקבוצות המקומיות. קבוצות נשים ישראליות בכדורסל משתתפות במפעלים האירופיים השונים. שני הישגים בולטים של הכדורסלניות הישראליות ראויים לציון: בשנת 1991 העפילה נבחרת הנשים לשלב חצי הגמר של אליפות אירופה שנערכה בישראל והשיגה את המקום השמיני.

ראוי לציין כדורסלניות ישראליות מצטיינות ובהן:

ענת דרייגור – נחשבת הכדורסלנית הטובה בישראל בכל הזמנים. ב-20 שנות הקריירה שלה היא קלעה כ-20,000 נקודות והייתה שותפה ל-16 תוארי אליפות    ול-14 גביעי מדינה. בעונת 1980\1981 שיחקה דרייגור בקבוצה הצרפתית "קלרמון פראן", ואילו בעונת 1991\1992 שיחקה בקבוצת "ראסינג פריז". כמו כן היא הייתה קפטן נבחרת הנשים הלאומית בכדורסל ושיחקה בה 79 משחקים בינ"ל. דרייגור פרשה מכדורסל ב-1994.

לקחה חלק בעתירה של עמותת ל.כ.ן בשנת 1985 נגד המשך אפליית הנשים והעברת משחק הגמר לנשים מאולם יד אליהו לאולם כפר המכבייה.

לימור מזרחי–  כדורסלנית מצטיינת, ילידת שכונת התקווה בתל אביב, צמחה בקבוצת "בני יהודה" ת"א, עשתה חיל בקבוצת "אליצור" רמלה. בתחילת 1992 התקבלה לנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת מרילנד בארה"ב ושיחקה בה מס' שנים. כמו כן היא שיחקה באיסלנד. בעונת 1999\2000 היא הצטרפה לקבוצת "נירוסופט  - כרמיאל".

כדור יד נשים:

ליגת הכדוריד לנשים החלה את פעילותה בשנת 1963, ורק כתריסר שנים לאחר מכן נערך המשחק הבין ארצי הראשון של נבחרת הנשים בכדוריד. מאז ועד היום יש ירידה מתמדת במספר קבוצות הנשים. בליגת הנשים יש 11 קבוצות בלבד. נבחרת הנשים קיימה מאז קום המדינה רק תשעה משחקים בינלאומיים, ולא זכתה בהם להישגים מרשימים.

 

 

כדור רגל נשים:

מועדון מילן: ביוזמתו של מנהל קבוצת הכדורגל הפועל חולון (גברים), וילי ויליגר, שפנה ל"הפועל", הוקמה ב-1970 קבוצת כדורגל של נשים. ב-1970 הוקם מועדון מיל"ן – מועדון ישראלי לכדורגל נשים. קבוצות נוספות קמו באותם ימים בחיפה, בנס ציונה, ברחובות, ברמת גן ובפתח תקווה. במשך השנים השתתפה מיל"ן בטורנירים באירופה ומאזנה הבינל"א הוא: 25 ניצחונות, 4 הפסדים ותיקו אחד.

קשיים ארגוניים ופיננסיים גרמו לפירוק כל הקבוצות, חוץ ממיל"ן, שהצליחה לשרוד.

באמצע שנות ה-90, בזכות פועלם של חברי מזכירות התאחדות הכדורגל וחברי הוועדה למעמד האישה בכנסת, נפתחה בשנת 1998 בפעם הראשונה ליגת הנשים בכדורגל. לפני הקמת הליגה הסדירה קמה נבחרת לאומית, והיא שיחקה כמה משחקים בין ארציים. בליגת הנשים בכדורגל 12 קבוצות, והתמודדויות ביניהן נערכות באמצע השבוע.

נבחרת הנשים לא זכתה עד כה בהישגים מרשימים בזירה הבינ"ל.

 

ספורטאיות ישראל בענפים האישיים:

מאז קום המדינה, נשים פעילות בספורט התחרותי בעיקר בענפים אישיים. חלק ניכר מן ההישגים הבולטים של ישראל בספורט האישי הם של נשים.

שלוש ספורטאיות כבירות, שקידמו את הספורט הישראלי באופן ייחודי ובולט הן:

אסתר שחמורוב – רוט– אתלטית, אצנית למרחקים קצרים וקופצת לרוחק. זכתה במשחקי אסיה בבנקוק (1970) בשתי מדליות זהב (ריצת 100 מטרמשוכות וקרב חמש) ובמדליית כסף בקפיצה לרוחק. ארבע שנים לאחר מכן, במשחקי אסיה בטהרן, היא זכתה בשלוש מדליות זהב בריצות קצרות. שחמורוב-רוט נבחרה לספורטאית השנה באסיה ב-1971 והייתה שיאנית היבשת בריצות קצרות ובמושכות. שחמורוב-רוט, שהשתתפה במשחקים האולימפיים ב-1972 וב-1976, הייתה האצנית הראשונה שזכתה לייצג את ישראל בשלב הגמר של תחרות אולימפית ( 100 מטר משוכות במונטריאל, 1976), והיא הגיעה בה למקום השישי. שחמורוב-רוט החזיקה בשיא הישראלי בקפיצה לרוחק במשך כ-15 שנים, והחזיקה יותר מ-20 שנה בשיאי ישראל בריצות ל100 מ', ל- 200 מ' ול- 100 מ' משוכות. (במאי-יוני 2002 נשברו השיאים הישראלים בריצת 100 מ' משוכות ובריצת 200 מ' ע"י אירנה לנסקי, שקבעה את התוצאות 12.8 בריצת 100 מ'משוכות ו-23.15 שנ' בריצת 200 מ'). שחמורוב –רוט זכתה באות המסדר האולימפי על שחזרה בהצלחה ובגאווה לזירה האולימפית לאחר שמאמנה, עמיצור שפירא, היה אחד מאחד עשר הספורטאים הישראלים שנרצחו במשחקים האולימפיים במינכן בשנת 1972. אירוע זה אילץ אותה לפרוש לפני תום המשחקים. שחמורוב המשיכה להתאמן תחת שרביטו של פטר רוט (שיהפוך לבעלה). אסתר שחמורוב-רוט היא אחת שמני ספורטאים ישראליים (לצד הכדורסלן מיקי ברקוביץ') שקיבלו את העיטור האולימפי הבינ"ל, ובשנת 1999 הוענק לה פרס ישראל. כיום, אסתר שחמורוב-רוט חברה במליאת הועד האולימפי הישראלי.

יעל ארד – ג'ודוקא. הישגיה בזירה הבינ"ל יוצאי הדופן ראויים להערכה רבה. בשנת 1984, בהיותה בת 17, השתתפה ארד באליפות העולם בג'ודו שנערכה בווינה, וזכתה במקום השביעי. בשנים 1989, 1990 ו-1991 זכתה ארד במדליות באליפויות אירופה. ב-1992 היא זכתה במדליית כסף במשחקים האולימפיים שנערכו בברצלונה. בשנת 1993 זכתה יעל ארד במדליית זהב באליפות אירופה ובמדליית כסף באליפות העולם. כיום היא חברה במליאת הועד האולימפי בישראל ומאמנת בכירה לדור ההמשך בענף הג'ודו.

קרן לייבוביץ' – שחיינית מצטיינת שהשיגה הישג מזהיר במשחקים האולימפיים של הנכים בסידני בשנת 2000. היא זכתה בתחרויות אלו בשלוש מדליות זהב וקבעה שלושה שיאים עולמיים בשחייה. קרן לייבוביץ' מרבה להצהיר כי יש להתייחס אליה כאל ספורטאית רגילה ולא כאל ספורטאית נכה וכי " הערך המוסף הספורטיבי של הישגה אינו גדול יותר מזה של ספורטאי רגיל".

בשני עשר המשחקים האולימפיים שאליהם שיגרה ישראל בין השנים 1952-2000 הופיעו 42 ספורטאיות.

מאמנות בכירות בספורט :

מאמנות ישראליות בעלות הישגים ויוקרה בינ"ל הן:

 

אגנס קלטי – המכונה "אגי", החלה את הקריירה שלה כמתעמלת בהונגריה של טרום מלה"ע ה-2. בהונגריה הפאשיסטית היא נאלצה לנטוש את זירת התחרויות, ורק לאחר המלחמה שבה להתעמל. היא זכתה כנציגת הונגריה, בחמש מדליות זהב אולימפיות, בשלוש מדליות כסף ובשתי מדליות ארד במשחקים האולימפיים בהלסינקי (1952) ובמלבורן (1956). לאור האירועים הפוליטיים בהונגריה באותה שנה החליטה לעלות לישראל והתקבלה בהתלהבות רבה. היא הופיעה בתרגילי ראווה בהתעמלות במכבייה החמישית (1957) והדהימה את הצופים ביכולותיה ובכושרה. מאז התמסרה "אגי" לפעילות הספורט בישראל ושימשה כמאמנת של נבחרת הנשים הלאומית במשך למעלה מעשרים שנה. כמו כן היא עסקה בהכשרת מורים לחינ"ג במכון וינגייט ובטיפוח ספורטאיות מחוננות בענף ההתעמלות.

 

אנז'ליקה רוזיאנו -  ילידת בוקרשט, נחשבת עד היום אחת משחקניות טניס השולחן הטובות ביותר בעולם בכל הזמנים. היא הופיעה כנציגת רומניה בתחרויות בינ"ל. רוזיאנו זכתה ב-17 אליפויות עולם, מהן שש ברציפות במשחקי היחידות (1950-1955). עם עלייתה לישראל בשנת 1960, המשיכה לקחת חלק פעיל כספורטאית בענף טניס השולחן וזכתה באליפות המדינה בשנים 1960-1962, וכן זכתה בתואר אלופת המכבייה ומשחקי הפועל בשנת 1961. רוזיאנו הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שמפאת מחסור ביריבות מתאימות שיחקה בליגת הגברים. בשנת 1964 מונתה רוזיאנו למאמנת נבחרת הגברים של ישראל בטניס שולחן. מינויה חולל כעס לאחר שחברי "מכבי" טענו כי המאמן מטעמם, אוטו פפרבאום, הודח ללא סיבה. כמה שחקנים פרשו מהנבחרת, אך בסופו של דבר התרצו ושבו לשחק. הפרשה העמידה במבוכה רבה את רוזיאנו והיא לא האריכה ימים בתפקיד זה.

 

אורנה אוסטפלד – כדורסלנית נבחרת ישראל לשעבר, מונתה לתפקיד מאמנת א.ס. רמת השרון והצעידה אותה להישגים מרשימים, ובראשם ההעפלה ההיסטורית לגמר גביע רונקטי בכדורסל בשנת 1999.

לקחה חלק בעתירה של עמותת ל.כ.ן בשנת 1985 נגד המשך אפליית הנשים והעברת משחק הגמר לנשים מאולם יד אליהו לאולם כפר המכבייה.

מעמדו של ספורט הנשים במדינת ישראל :

מעמד האישה בספורט משקף היטב את מעמדה בחברה. ככל שמטפחים שיוויון הזדמנויות בין המינים, כך זוכה האישה למעמדה הראוי. כך בקרב החברה כולה וכך גם בתחום הספורט.

בהיסטוריה של היישוב היהודי בא"י לפני הקמת המדינה טופח אתוס של נשים השוות לגברים והנושאות בעול בכל התחומים, גם בתחומים הנחשבים "גבריים". למשל, נשים לחמו בארגוני המחתרת, הן משרתות בצה"ל, גם כלוחמות. לעומת זאת, שוק העבודה הנשי בארץ התאפיין במגמה לא מודרניסטית, ועל פיה פונות הנשים בעיקר למקצועות המוגדרים "נשיים".

בניגוד לדימוי המערבי השוויוני, החברה הישראלית מתאפיינת במבנה המסורתי של משפחה.

יותר ויותר נשים משתתפות במרוצת השנים בספורט התחרותי, אך הוא עדיין משקף תרבות גברית, מאבק כוחני ורצון להביס את היריב.       

הקריירה של ספורטאיות נוטה להיות קצרה, ולא תמיד עתירת תגמולים מקצועיים.

עמותת לכן:  הקמתה של עמותת ל.כ.ן – לקידום כדורסל נשים – בשנת 1985. הרקע לייסודה של העמותה הוא היחס המפלה כלפי נבחרת הנשים הישראלית בכדורסל, כפי שבא לידי ביטוי באירועי המכבייה ה-12. משחק הגמר באליפות הכדורסל לנשים בין נבחרת ישראל לארצות הברית היה אמור להתקיים באצטדיון יד אליהו לפני גמר הגברים. לאחר שהוחלט להעתיק את משחק הגמר של הנשים לאולם בכפר המכבייה, החליטו השחקניות הישראליות במחאה שלא להופיע לתחרות, וכך עשתה מתוך הזדהות גם הנבחרת האמריקנית. בהחלטה גורפת של איגוד הכדורסל פורקה נבחרת ישראל בתור עונש על החרמת המשחק.

בתגובה התארגנה קבוצת כדורסלניות בכירות בעבר ובהווה והגישה עתירה לבית המשפט בטענה שאין להעניש את הנבחרת עונש קולקטיבי. קבלת העתירה אפשרה לעמותת ל.כ.ן להמשיך ולקיים את פעילותה של נבחרת הנשים בכדורסל, ושש שנים מאוחר יותר הגיעה לפסגת הישגיה עם העפלת הנבחרת למשחקי גמר אליפות אירופה לנבחרות.

בשנת 1989 הגישה העמותה עתירה משפטית בדרישה שאיגוד הכדורסל ישווה את תקנון ליגת הנשים לזו של הגברים. משמעות הדבר הייתה שיתוף שתי שחקניות חיזוק זרות גם בליגת הנשים. בתום דין ודברים ארוך אושר שיתוף שחקניות זרות בליגת הנשים.

חברות עמותת ל.כ.ן ממשיכות בהתמדה להעלות על סדר היום הציבורי סוגיות הנוגעות לחיזוק מעמדו של ספורט הנשים, ולפעול למען הגברת החשיפה התקשורתית של כדורסל הנשים הישראלי.

לספורטאיות ישראל ייצוג בענפים הקבוצתיים, בענפים האישיים ובתחום האימון. 42 ספורטאיות בענפים השונים זכו לייצג את מדינת ישראל במשחקים האולימפיים, לעומת 174 ספורטאים גברים (וזאת עד אולימפיאדת 2000), ואף שהן זכו להוכיח עצמן גם במעמדים רמי מעלה, אין הן זוכות ליחס השווה שניתן לספורטאים גברים. מערכת מוסדית לא תומכת, מחסור במאמנים ובאנשי מקצוע מתאימים, אי מתן תגמולים כלכליים וחברתיים כמו אלה הניתנים לגברים – כל אלה משפיעים רבות על אי התמדתן של ספורטאיות צמרת ישראליות.

 

 

 

 

 




רחוב דב קליין 1, רחובות

טלפון: 08-9476526

פקס: 08-9460179
כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר