חזרה לאתר בית הספר
עמוד ראשי
כניסה לגלריות

כל הדפים

אמן השבוע

טופאק שאקור - 2pac


טופאק שאקור (2pac)

נולד ב-16 ביוני 1971, ניו-יורק ארה"ב, נפטר ב-13 ספטמבר 1996.
                     
 אמו, טליס פיי וויליאמס (אחר כך אפני שאקור) הייתה פעילה ב"פנתרים השחורים", ארגון שניהל מאבק אלים על זכויות האפרו-אמריקאים בארה"ב. בעת הריונה עמדה למשפט שהרשעה בו היתה יכולה לשלוח אותה למאסר עד 300 שנים. אולם בייצגה את עצמה זוכתה ושוחררה חודש לפני הלידה. לבנה קראה טופאק (הודיה לאל) על שם המנהיג האחרון של האינקה בפרו, שנשבה והוצא להורג על ידי הספרדים במאה ה-16. אחר כך נישאה לאיש הפנתרים מוטולו שאקור ושינתה את שמה לאפני.
סביבת הפנתרים ניכרת עד מאד בחייו וביצירתו של טופאק. אביו החורג, סוחר סמים, לא נכח בגידולו וחינוכו. בן 12 הצטרף לתיאטרון הארלם ושיחק בהצגה. ב-1984 עבר עם אמו ואחותו לשכונת מצוקה בבולטימור. דווקא שם למד בבית הספר לאמנויות של בולטימור. הוא היה תלמיד מחונן שהרשים את מוריו בעושר ידיעותיו, אותן רכש בקריאת ספרים, ובהשקפותיו נגד הגזענות. אולם תקופה טובה זו נקטעה כאשר אמו, המכורה לסמים, העבירה את המשפחה שוב, הפעם לקליפורניה. כאן החל לסחור בסמים, אבל חברים בשכונה משכו אותו לראפ.
עם ריי לאב ו-די. ג'יי. דייז הקים את שלשית הראפ 'חשיש בלבד'. הקלטותיהם יצאו לאור רק ב-2001. לאחר פגישה עם שוק ג'י 'מדיגיטל אנדרדוג' צורף ללהקה כרקדן. באחד משירי הלהקה (Same Song) קיבל הזדמנות לבצע בית אחד. זה קרה ב-1991, ומכאן זו הייתה סערה.
הוא הוחתם על חוזה הקלטות שהפיק 6 אלבומים בחייו, עוד תשעה לאחר מותו (היו שהגדירו אותו כמת הפורה ביותר) ועוד עשרות סינגלים ואוספים שונים. סה"כ מכר 73 מליון (!!!) אלבומים, מהם 43 מליון בארה"ב, יותר מכל ראפר אחר. וכל זאת בקריירה של 5 שנים בלבד.


עם ג'ון בלושי בכרזה לסרטם המשותף

מלבד מוסיקה השתתף גם ב-7 סרטים באותה התקופה, לצד שחקנים כג'ון בלושי (Gana Related), ג'נט ג'קסון (Poetic Justice), ואדריאן ברודי (Bullet). בתוך כך הסתבך עם החוק כמה פעמים. הוא הואשם בירי על שוטרים, בקרב יריות בין כנופיות ובתקיפה מינית של מעריצה. שני האישומים הראשונים בוטלו מחוסר ראיות, אך השלישי שלח אותו לתקופת מאסר. במהלך המשפט נורה בדרכו לאולפן ההקלטות, אך למרות 5 קליעים שפגעו בו שרד. ביושבו בכלא קרא המון. במיוחד הרשימו "הנסיך" של מקיאוולי, עד כדי כך שתקופה מסוימת כינה עצמו בשמו.
פעילותו למען האפרו-אמריקאים ניכרת גם בטקסטים שיצר וגם במופעי צדקה שערך למענם. הוא התבטא פומבית נגד אלימות הכנופיות ונגד מכירת סמים לילדים. ב-7 בספטמבר נורה מרכב חולף בלאס-וגאס, ונפטר שבוע אחר-כך. חייו ומותו הפכו אותו לסמל.
תכניו כללו טקסטים אלימים, למשל תאור דמיוני שלו רוצח את אביו החורג, בצד טקסטים רגישים, למשל על אמו וגורלה הקשה. חלק מאלבומיו שלאחר מותו הוצאו על ידי כוכבי היפ הופ (למשל אמינם). הוא גם זכה בשלושה פרסי ראפר הטוב ביותר לאחר מותו.

 


מרכז טופאק שאקור לאמנויות בג'ורג'יה


 


למעלה הדפסה שלח
כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר