דף הבית ביה"ס
דף הבית תיאטרון
תנאי הקבלה למגמה
אודות המגמה
תיאטרון ז'-ח'
מורי מגמת התיאטרון
עקרונות חינוכיים
בוגרי המגמה
הפקות
ההפקות 2017-2016
הפקות בגרות י"ב
תרגילי בימוי י"ב
השייקספירים
פרוייקטים מיוחדים
מחנה אמנות בנווה שלום
פרויקט התיאטרון הרומי בבית שאן
בריטניה 2012
מחנה אמנות במצפה רמון
תיאטרון מוסיקלי Musicals
פסלים אנושיים
הפקות שנים קודמות
מאגרי מידע
הרנסאנס
הבארוק
רוקוקו וניאו-קלאסיקה
עולמו של שייקספיר
הרומנטיקה
העידן היפה
מודרניזם
ENGLISH
About us
All productions
Special Projects
Shakespeare's World


כל הדפים

עולמו של שייקספיר

תפיסת העולם של שייקספיר




  

           

       

                     

 
הפילוסופיה ותפיסת העולם בתקופתו של שייקספיר



תרשים של שרשרת ההווייה משנת 1579. ניתן לראות את האל והמלאכים מסביבו ואת היצורים הפחותים. למטה - הגהינום, מלכות השטן.


המלך ליר מושלך החוצה אל הסערה  
ציור של בנג'מין ווסט 1788
 

     שרשרת ההוויה הגדולה: סדר הדברים
             
 The Great Chain of Being 

ראיית עולם, שהתפתחה ברנסאנס הנוצרי, ושאבה את מקורותיה מרעיונות של אפלטון ואריסטו. תפיסת עולם זו, הידועה גם בשמה הלטיני SCALA NATURÆ (סולם הטבע) גורסת כי קיים סדר במלאכת הבריאה של אלוהים. שרשרת ההוויה מקשרת בין העולם הרוחני לעולם הגשמי ועד לעולם החי הצומח והדומם בסדר הירארכי. הבורא יצר מערכת בה הוא, האל, הינו הישות הנעלה ביותר ומתחתיו קיימת שאר הבריאה: החל בישויות רוחניות (המלאכים, למשל) ואז, בסדר חשיבות יורד - בחי, בצומח ובדומם. 

הכל נקבע, לכן, וכל ניסיון לשנות את הסדר הקוסמי הוא חטא כנגד האלוהים. תפיסה זו הייתה מקובלת גם על רבנים מסוימים בתקופה זו ויש לה גם מקבילות בקבלה.

בכל תחום בבריאה (כמו למשל הישויות הרוחניות) יש הירארכיה פנימית: האל הוא מלך הבריאה ("כתר" ביהדות) ומתחתיו מלאכי הכבוד, מלאכי השרת, השרפים, הכרובים, הקדושים הנוצריים, ואז יש ירידה אל עולם השדים והמזיקים עד לנמוך מכול - השטן.

גם בין בני האדם יש הירארכיה. לפי התפיסה הזו הראש לבני האדם הוא המלך, שנמשח בשמן המשחה בחסד האל. תחתיו, האצילים והמשפחות המיוחסות, תחתיהם פשוטי העם, תחתיהם העבדים.

גם בתוך המשפחה קיימת הירארכיה: האב הוא בראש, אחריו האישה, אחריה הבנים ולבסוף הבנות. רק בסוף המאה ה-20 הצליחה התנועה הפמיניסטית להילחם בתפיסת עולם זו, אולם היא עדיין מקובלת על המשפחות המסורתיות ביהדות, בנצרות ובאיסלם.

מעמדות האדם הם קבועים ונסיון לעלות מעל דרגתך הוא חילול הסדר. אין העבד יכול למרוד באדונו, אין האציל יכול לגזול את מקומו של המלך. כל הפרה של הסדר תגרום לזעזוע בכל המערכת. תפקידו של האדם לעמוד בחובות ובזכויות הנובעות ממעמדו על הצד הטוב ביותר: להיות משרת טוב ונאמן, אם נולד לשירות. 

אף לעולם החיות הירארכיה: בראש, הציפורים הקרובות אל האוויר, הרוח. מלך הציפורים הוא הנשר, ואח"כ האחרות לפי סדר גודלן וכוחן. אחרי הציפורים - יצורי הים ובראשם הלוויתן, אחר כך, הכרישים, הדגים, הדגים הקטנים, יצורי הים, הרכיכות וכו'. אחריהן חיות הארץ, ובראשן האריה, מלך החיות (יש הבוחרים בפיל) ואחריו שאר החיות בסדר יורד עד אחרון העכברים. יש גם את הזוחלים, החרקים והרמשים. בעולם הצומח - הארז או האלון הם המלכים, ואז, בסדר יורד, דרך הפרחים מגיעים אל העובש והטחבים שבסלע. בעולם הדומם, עולם האבנים - יש את המתכות אבני החן וכך, בסדר יורד אל הסלעים, האבנים וגרגירי החול.

מרכז הבריאה היא הארץ, והחיים עליה. האלוהים, הרוחני - בשמיים. הגיהינום - במעמקי האדמה, הכי רחוק מאלוהים.
    

מה לשייקספיר ולכל זה? למה זה צריך לעניין אותנו?

שייקספיר התייחס לדברים אלו במחזותיו, לעיתים ישירות ולעיתים בעקיפין. אם נכיר אותם, ניטיב להבין את המחזות ואת כוונתו. למשל, בטרגדיה "המלך ליר" מוותר המלך על כיסאו לטובת בנותיו. זה נחשב למעשה טיפשי ובלתי אחראי מצידו של המלך הזקן וסימן לכך שמשהו השתבש. חוסר שיקול הדעת שלו ניכר גם בנושאים אחרים. כאשר בנותיו מגרשות אותו מביתן וזורקות אותו החוצה אל הקור דעתו נטרפת עליו, והטבע מגיב: סערת אימים פורצת והיא מביעה את ערעור סדרי העולם. (תמונה למעלה מימין) שייקספיר עצמו לאו דווקא האמין בדברים אלו - הוא התייחס אליהם כחלק מההתייחסות המקובלת בתקופתו לעולם. 
  

 התפיסה הפסיכולוגית: ארבע הלֵיחוֹת (או הַמְּזָגִים)

בתקופתו של שייקספיר רווחה תפיסה פסיכולוגית שהייתה מקובלת מתקופת יוון העתיקה ועד תחילת המאה ה-19 והתבססה על כתבי הרופא היווני היפוקרטס
(377-460 לפנה"ס) ועל הרופא היווני-רומי קלאודיוס גאלנוס (129-201לספירה). תפיסה זו קבעה כי יש קשר בין גוף ונפש, ובריאותו של האדם, ובכלל זה - בריאותו הנפשית, נובעת מאיזון בין ארבע ליחות (מלשון ליחה, נוזל) או מזָגִים בגוף האדם (Humors). מכאן, אגב, המונח בעברית "מזגו של אדם" כביטוי לאופיו. ליחות אלו היו קשורות לארבעת היסודות: אוויר, מים, אדמה ואש ולנוזלים בגוף האדם ששויכו אליהם: דם, ליחה (רוק), מרה שחורה ומיץ-מרה (ירוקה-צהובה).

הבריאות הייתה האיזון ביו ארבע הליחות. הפרת האיזון והתגברות אחת מהן הביאה למחלה גופנית או למחלת הנפש. לכן רווחה הדיעה כי על האדם לבחור בדרך המתינות, המשלבת בין כל הליחות, וינסה לאזן מצב של קיצוניות. בכל אחת מהליחות יש דברים חיוביים ושליליים. אופיו של האדם (מזגו) אובחן כנובע מדומיננטיות ליחה אחת על פני חברותיה. 

המזג הסנגוויני (יסוד האוויר, הדם Sangue) נחשב לבעל גישה חיובית ומרעננת לכל דבר, מוחצן, מלא שמחת חיים ואהבה ויצירה - אך גם חסר זהירות ועכבות.

המזג הפלגמטי 
(יסוד המים, הליחה Phlegm) שקט, בעל מחשבה קרה, נבון, אך גם איטי, נטול רגשות ופסיבי.

המזג המלנכולי 
(יסוד האדמה, המרה השחורה Melancholia) פילוסופי, חושב, רואה את האמת לאמיתה, אך גם דיכואני, חרדתי ועצוב.

המזג הכולרי 
(יסוד האש, מיץ המרה Choler) פעיל, אקטיבי, אנרגטי בונה, חם, אך גם מהיר לכעוס, קצר רוח ולעיתים אלים.
 
שייקספיר לא התייחס ברצינות גמורה לתיאוריה זו ולעיתים הוא מתיחס אליה בהומור. מחזה בו מרבים להתייחס לתכונות אלו הוא "כטוב בעיניכם"  בו שם אחת הדמויות המפורסמות הוא "ג'ק המלנכולי". 

בסוף המחזה יוליוס קיסר, בדברי ההספד המרגשים של אנטוניוס לברוטוס הוא אומר: "חייו היו מלאי עדנה, וכה יפה נתמזגו בו היסודות עד כי הטבע עצמו יכול היה לקום ולומר בפני עולם ומלואו: 'זה היה אדם'! "

כיום, בעידן המדעי, איננו מתייחסים ברצינות רבה להשקפה זו, אך היא תעזור לנו להבין יותר טוב את מחזותיו של שייקספיר.
         

 

 

סוגי אישיות בהתאם למזגים
 
איזו מן אישיות אתם? מקמו את עצמכם ונסו על חבריכם!
.

 




למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share
 מידע
> שפרינצק 4, תל אביב מיקוד 6473804
> טלפון רב קווי: 03-6959111 , 03-9408000
> פקס: 15339408020    

  Info
Sprintzak Street 4 Tel Aviv 6473804<
Tel +972 3 695 9111 , +972 3 940 8000<
Fax: +972 15339408020<
[email protected]  <
עיצוב גרפי של האתר: דוד שטיינברג, בסיוע נועה כהן, איה בורשטין ועירד עצמון שמאייר

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר