דף הבית ביה"ס
דף הבית תיאטרון
תנאי הקבלה למגמה
אודות המגמה
תיאטרון ז'-ח'
מורי מגמת התיאטרון
עקרונות חינוכיים
בוגרי המגמה
הפקות
ההפקות 2017-2016
הפקות בגרות י"ב
תרגילי בימוי י"ב
השייקספירים
פרוייקטים מיוחדים
מחנה אמנות בנווה שלום
פרויקט התיאטרון הרומי בבית שאן
בריטניה 2012
מחנה אמנות במצפה רמון
תיאטרון מוסיקלי Musicals
פסלים אנושיים
הפקות שנים קודמות
מאגרי מידע
הרנסאנס
הבארוק
רוקוקו וניאו-קלאסיקה
עולמו של שייקספיר
הרומנטיקה
העידן היפה
מודרניזם
ENGLISH
About us
All productions
Special Projects
Shakespeare's World


כל הדפים

מאגר מידע

הבארוק




 

תקופת הבארוק מתחילה בסביבות 1600. משמעות השם Baroque אינה ברורה לחלוטין, וחוקרים טוענים כי מקורה במילה פורוטגזית המתארת פנינה בעלת צורה חריגה - ככינוי גנאי שהדביקו מבקרי אמנות במאה ה-18 לסגנון האמנותי שקדם להם. אנשי התקופה ראו עצמם כקלאסיקאנים. תקופת הרנסאנס שקדמה לבארוק התאפיינה בפיכחון, הרמוניה, סדר, והתרכזות באדם, ביופי ובחיים. יש האומרים כי העיסוק בגוף הגשמי הוביל להכרה, אצל דור הרנסאנס, בהזדקנות ובמסלול הבלתי נמנע אל המוות. הפיכחון והאופטימיות של הרנסאנס, שהולידה דת נוצרית חדשה - הדת הפרוטסטנטית - פינו את מקומם לפחדים מהמוות, לכמיהה אל הרוחני ולמלחמות דת. הכנסייה הקתולית  ניסתה להתאושש ולהחזיר מלחמה לפרוטסטנטים שעשו נפשות לדתם במיוחד בצפון אירופה, והיא גייסה את מסדר הישועים – תנועה קתולית מסורה של צעירים אידיאליסטיים שיצאו להילחם את מלחמתה של הכנסייה ולהחזיר לה נפשות. 

ההרמוניה והפשטות האינטלקטואלית של הרנסאנס מפנים את מקומם לפחדים, לגודש והיסחפות ריגשית וזה ניכר בארכיטקטורה ובאמנות: הציור נעשה כהה, הפרספקטיבה לא-סימטרית ואפילו מטורפת, והארכיטקטורה חוזרת לגודש ועושר חזותי האמורים לסחוף את הצופה לסערת רגשות ולעורר התפעלות ויראה מכוחה ועושרה של הכנסייה.



הסעודה האחרונה - מאת טינטורטו
ויקישיתוף, רשות הציבור

         


 מציאת גופתו של מרכוס הקדוש
ויקישיתוף, רשות הציבור

טִינְטוֹרֶטוֹ
 
מימין ולמעלה - שני ציורים של הצייר יליד ונציה. טינטורטו נחשב לאחרון ציירי הרנסאנס והמקדים את תקופת הבארוק. כבר בציור משנת 1584 (למעלה) של מציאת גופתו של מרקוס הקדוש, ניכרת הפרספקטיבה האלכסונית והבלתי סימטרית, האווירה האפלה של מציאת האפלה של מציאת קורבן הרצח. מימין: "הסעודה האחרונה" - אפלה, מפחידה. ציור זה, שצוייר בשנת מותו של הצייר, 1594, שוב עם הפרספקטיבה אלכסונית ואפלוליות של אסון, מייצג כבר את רוח הבארוק, המגיע שנים ספורות אחר כך.
 

 

 

 

טירוף החושים והאקסטזה הדתית:  אמנות הישועים
 

נזיר ספרדי חוזר בתשובה בשם אִיגְנַסיוֹ דֶה לוֹיוֹלָה מקים מסדר של מאמינים צעירים וחדורי אמונה המוכנים לעשות נפשות לדת הקתולית. הכנסייה החלה לטפל בשחיתות הפנימית שלה ויצאה להלחם על מקומה בנצרות. לויולה הגיע עם חסידיו לרומא, ושם אומץ ע"י הממסד הקתולי. תלמידיו הקימו בסיס למסדר שלהם אחרי מותו בכנסייה הקרויה על שמו: סנט איגנאציו
תקרת הכנסייה היא התגלמות הטירוף וסערת החושים של הבארוק. שימו לב לפרספקטיבה המסחררת המובילה אל נקודת אינסוף אי שם בשמיים: אצל אלוהים. הצופה העומד מתחת לציור ומביט כלפי מעלה נתקף בסחרחורת. זו אף מתעצמת כאשר הוא ניצב תחת הכיפה המזויפת ( ! ) הצמודה לתקרה זו: הנכנס בפתח כנסיית סנט איגנאציו מבחין, הרחק לפניו, בכיפת כנסייה אופיינית, אך עם התקרבו לעמוד מתחתיה היא מתחילה להיראות מוזרה. משהו לא הגיוני בה: ככל שהצופה מתקרב- הכיפה  מתעקמת באופן בלתי סביר. כאשר עומדים ממש מתחתיה, רואים כי זו אינה כיפה כלל- אלא ציור של כיפה על התקרה השטוחה!



 
תקרת כנסיית סנט איגנאציו ברומא והקופולה המעניינת של פוצו
צילום: Bruce MacAdam חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa 

 

תעתועי הפרספקטיבה

טכניקה זו מכונה "תרמית העין" (בצרפתית: Trompe l'œil) והיא הייתה נפוצה
 הקניית אשליית עומק למשטח שטוח. כמובן שהרבו להשתמש בה בתפאורות התיאטרון. יוצר וצייר הכנסייה, פוצו, זכה לשבחים רבים על האשליה האופטית  המוצלחת (הפועלת לפחות ברגע הכניסה לכנסייה) והוזמן לווינה ולמקומות נוספים לצייר כיפות מדומות. האפקט בכנסייה זו הוא מסחרר. המסר: העולם הרוחני- יש לו זוויות רבות ובלתי מובנות, ואל לו, לאדם לנסות להבין את העולם- רב בו המסתורי על פני המובן.

הקופולה האובאלית
כאשר חישובי המדענים גילו כי כדור הארץ אינו כדור מושלם, והוא מעט אובאלי וגם כי מסלולו מסביב לשמש הוא אובאלי - ניסתה הכנסייה להתנגד. בתקופת הבארוק נכנעה - הכיפות של הכנסיות נעשו אף הן אובאליות, כאומרת: הכנסייה מקבלת את תגליות המדע.



 הקופולה של כנסיית סנט אנדריאה על הקְווירינָאלֶה, רומא
ויקישיתוף, רשות הציבור

    



תקריב של הקופולה (הכיפה) המדומה, עם האור המדומה המצוייר עליה.  
צילום: Anthony Majanlahti חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa

 


האקסטזה של תרזה הקדושה

בכנסיית בארוק אופיינית ברומא: "סנטה מריה של הניצחון" נמצא אחד הפסלים המדהימים של התקופה: "האקסטזה של תרזה הקדושה". היא נראית רוכנת, אור אלוהי מעליה, ומלאך דמוי קופידון מכוון חץ אל ליבה. 

ראו את הבעתה... אם היא מזכירה משהו אחר - אין זה מיקרי. לפי התפיסה הישועית, חוויית ההתגלות הדתית משתווה ועולה על כל חוויה אנושית אחרת - אהבת האל חזקה מאהבת הבשרים!

 
 
                   "סנטה מריה של הניצחון" ברומא 1603 
                צילום: Nina Aldin Thune חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa 


פסל האקסטזה של תרזה הקדושה מאת ברניני 1652 
scanned by Mark Harden


 
          מצבה עם מסר


המצבה  



תקריב מלאך המוות 

בכנסיית הוותיקן ברומא ניצב פסל נוסף של ברניני: מצבת הקבר של האפיפיור אלכסנדר ה-7 משנת 1668. מתחת לבד הגדול, העשוי משיש אדום צבעוני, 
מבצבץ השלד המוזהב של מלאך המוות, והוא מרים בידו שעון חול, כאומר לצופים: זה הגדול (האפיפיור) הלך לעולמו - זמנכם קרב, חזרו בתשובה!

סגנון הבארוק בארכיטקטורה

בניגוד לפשטות ולהרמוניה של הרנסאנס, סגנון הבארוק 
ניכר בגודש הקישוטים שלו, שנועדו להרשים ולעורר 
התפעלות אצל פשוטי העם: פסלים, עיטורי צמחים מאבן, חיות ומפלצות, חוזרים לעטר את הכנסיות ובנייני הציבור.



כנסיית סנטה מריה של הבריאות, ונציה 1681 
צילום: Hans Peter Schaefer חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa 


 

 

 


 


 


 

                                            המזרקה של טרבי, רומא 1734 

                                        צילום: DAVID ILIFFחלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa 

 

 

 


               חזית כנסיית הצלב הקדוש בעיר לצ'ה, איטליה
                         צילום: Laibniz חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa 
 
ארמון הצווינגר בעיר דרזדן בגרמניה - ארמון ייצוגי לבארוק הגרמני            
ויקישיתוף, רשות הציבור                                              


ארמון עם סיפור: ווֹ-לֶה-וִיקוֹנְט, צרפת     Vaux-le-Vicomte 

את ארמון ווֹ-לֶה-וִיקוֹנְט בנה לעצמו שר האוצר בממשלתו של לואי ה-14 מלך צרפת, האציל ניקולאָ פוּקֶה בשנת 1661, בעזרת מיטב האדריכלים והמעצבים של התקופה.  הארמון נחשב לאחד החשובים מבחינת העיצוב והסגנון של הבארוק באירופה בשל הסיפור הבא: 

פוּקֶה בנה חלק מהארמון לכבודו של המלך, ובשנה זו ערך משתה גדול, לכבודו של לואי ה-14 שהוזמן. המחזאי מולייר, שהיה מבני חסותו של פוקה, הציג באירוע את מחזהו החדש "הנירגנים" - Les Fâcheux. המלך השתאה מהפאר וההדר והתקנא. יועציו מיד לחשו באוזניו כי כנראה ששר האוצר שלו מעל בכספי המדינה (התברר, אחרי מותו, שזו היתה עלילת-שווא). בסוף ערב המשתה פוקה נעצר, ואחר-כך נשפט ונידון למאסר עולם. אשתו נשלחה לגלות והארמון, וחלק גדול מאוצרותיו הוחרמו ע"י המלך. לואי שלח את אמניו ומעצביו ללמוד את סודות העיצוב ואלו עזרו לעצב את ארמון ורסאיי (ערך ויקיפדיה) שבנה המלך לעצמו לא הרחק משם. 

את הסיפור העגום והאומלל סיכם אחר כך הסופר והפילוסוף ווֹלטֶר: "ב -17 באוגוסט, בשעה שש בערב, פוּקֶה היה מלך צרפת. בשעה שתיים בלילה הוא כבר לא היה אף אחד..."    ההמנון הצרפתי "יחי הנרי ה-Vive Henry IV"

 

 

 
ארמון ווֹ-לֶה-וִיקוֹנְט - מבט מהגנים  צילום: דוד שטיינברג ©


גני הארמון- מבט מהגג  צילום: דוד שטיינברג ©


 
פנים הארמון המפואר צילום: דוד שטיינברג ©



שיחזור תלת-מימדי של אירוח המלך בארמון  צילום: דוד שטיינברג © 

 


 ארמון ורסאיי ליד פריז 
צילום:Jean-Christophe BENOIST חלק מהזכויות שמורות לפי cc-by-sa  

 
המלך לואי ה-14 
ציור: ויקישיתוף, רשות הציבור

  


 תיאטרון הבארוק 

יצירתו המאוחרת של ויליאם שייקספיר 
נחשבת כבר כשייכת לתקופת הבארוק אם כי באתר זה אנו מייחדים לו מקום מיוחד משלו. 

בשל העובדה שהפוריטאנים סגרו את התיאטראות באנגליה בין 1642 ל-1660, המחזאות הגדולה וההתפתחות התיאטרונית של תקופת הבארוק מתמקדים בצרפת ובספרד. 

תקופה זו היא שעתם של שלושת ענקי 
התיאטרון הצרפתי הקלאסי, המחזאים קורנייראסין, והגדול מכולם - ז'אן-בפטיסט פוֹקלֶן המכונה "מולייר". 

אלו יצרו בחצרו של לואי ה-14 מלך צרפת שבצעירותו היה שחקן חובב והשתתף במחזות שהועלו בארמונו בוורסאיי.
 
   
לואי ה-14 כ "מלך השמש" 
         ציור: רשות הציבור 

 
"החולה המדומה" מאת מולייר מוצג בארמון ורסאיי מול לואי ה-14 - איור מהתקופה
ציור: רשות הציבור  


 בספרד יוצרים המחזאים סרבנטס, לופה דה וגה וקלדרון דה לה ברקה. כאשר נפתח שוב התיאטרון האנגלי - מתפתח בו סגנון חדש בהשפעת התיאטרון הצרפתי. המחזאי המוביל בתקופה זו באנגליה הוא ג'ון דריידן

המחזאים הגדולים של תקופת הבארוק

 
פייר קורניי (1606-84)
צרפת
ויקישיתוף, רשות הציבור 
 
ז'אן ראסין (1639-99)
צרפת
ויקישיתוף, רשות הציבור 
 
מולייר (1622-73)
צרפת
ויקישיתוף, רשות הציבור 

לופה דה וגה (1562-1635)
ספרד
ויקישיתוף, רשות הציבור 
 
ק. דה לה ברקה (1600-81)
ספרד
ויקישיתוף, רשות הציבור 
 
ג'ון דריידן (1631-1700)
אנגליה
ויקישיתוף, רשות הציבור 
 

מוסיקת הבארוק 

(נא ללחוץ על התמונה לשמיעת היצירות) 


  
  מוסיקה לחצוצרה - הנרי פרסל 
ציור: ויקישיתוף, רשות הציבור 

קונצרט ברנדנבורג 3 - י.ס. באך
ציור: ויקישיתוף, רשות הציבור 

 
כניסת מלכת שבא - גיאורג פ. הנדל
ציור: ויקישיתוף, רשות הציבור 

   
 האביב - ארבע העונות - ויואלדי
ציור: ויקישיתוף, רשות הציבור 

  
    תלבושות תקופת הבארוק

 
התקופה התאפיינה בפיאות מפוארות לגברים האצילים,
הן לא היו אמורות להיראות טבעיות - אלא יקרות...
ציור: ויקישיתוף, רשות הציבור  
 
לבוש הנשים האצילות היה מפואר ומקושט,
להבדיל מלבוש פשוטי העם, מאחוריהן.
ציור: ויקישיתוף, רשות הציבור 
 
לבוש של גבר מתקופת הבארוק
ציור: ויקישיתוף, רשות הציבור 

 

 

         לפרק הרנסאנס         לערך הבארוק ויקיפדיה


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share
 מידע
> שפרינצק 4, תל אביב מיקוד 6473804
> טלפון רב קווי: 03-6959111 , 03-9408000
> פקס: 15339408020    

  Info
Sprintzak Street 4 Tel Aviv 6473804<
Tel +972 3 695 9111 , +972 3 940 8000<
Fax: +972 15339408020<
[email protected]  <
עיצוב גרפי של האתר: דוד שטיינברג, בסיוע נועה כהן, איה בורשטין ועירד עצמון שמאייר

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר