דף הבית
על בית הספר
דבר המנהל
בית הספר - מפת הדרכים
אמנת התנהגות ונהלים
בעלי תפקידים
מחנכי הכיתות ומיקומן
מנהלינו
שאלות נפוצות FAQ
מקצועות הלימוד
לימודי המדעים
האמנויות
תנ"ך
פילוסופיה
מחשבת ישראל
ערבית
English
פעילויות
משלחות
מעורבות חברתית ואישית
פעילויות חברתיות של מגמות האמנות
הורים
לוח שנת הלימודים
ידיעון תשע"ח
ספרי לימוד לשנת הלימודים תש״פ
טפסי חובה לפתיחת השנה
תשלומי הורים - תשע"ח
ועד הורים ראשי
English
Theatre
Visual Arts
Music
Dance
Cinema
תיאטרון
אמנות
מוסיקה
מחול
קולנוע

כל הדפים

מנהלינו


מנהלינו

 


מנהלי הגימנסיה 'בלפור', עירוני א' ועד תיכון א' לאמנויות
 


ד''ר אברהם קולר (1931-1935)

ד''ר אברהם קולר ניהל בגליציה גימנסיה ממשלתית. 
עלה לארץ בשנת 1921 והחליט לבנות גימנסיה איכותית ברוח הגימנסיות האירופאיות. ד''ר קולר אסף לביה'ס מורים שרובם מורים משכילים יוצאי מזרח אירופה וגרמניה ורכשו השכלתם במוסדות להשכלה גבוהה. המורים ראו עצמם כסוכני ההשכלה הכללית, ומחנכי הדור הצעיר. 
ד''ר קולר עצמו היה מורה להסטוריה וספרות בעל שיעור קומה. ב- 1940 הקים גימנסיה נוספת ברמת גן: 'גימנסיה אוהל שם' .

 

 

 שאול ריגר (1935-1943)

שאול ריגר נולד בעירה גריבוב, ע'י טארנוב בגאליציה המערבית בשנת 1893. הוא היה בן בכור למשפחת סוחרים עשירה . את לימודי התיכון שלו למד בגימנסיה ממשלתית פולנית מובהקת.

עוד כתלמיד הגימנסיה השתתף בפעולות ציוניות, והיה חבר בארגון של נוער שנקרא 'עקיבא' , אשר היה אסור מטעם ביה'ס. באוניברסיטה התעמק בלימודי הפילוסופיה, מדעי החברה והיסטוריה.

הוא למד באוניברסיטת וינה, היה חבר באגודת הסטודנטים 'השחר' וערך את הירחון שלהם 'העתיד', שהופיע בשפה הפולנית. באותה תקופה היה גם חבר בארגון הציוני 'תיאודור הרצל'. במקביל סיים את לימודי התעודה לתואר 'מוסמך' בהיסטוריה ובפילוסופיה.

ריגר היה פעיל מאד בחוגי הציונים ובהסתדרות הציונית ואף שימש בתפקיד המזכיר של ההסתדרות הציונית בשנים 1920-1921 . במקביל המשיך ללמד ולהיות סגן מנהל בגימנסיה בלבוב.

אחר כך שימש כסגן מנהל ב גימנסיה העברית בלודז' (מיסודו של ד'ר מרדכי ברודא).

אישיותו הכריזמטית של ריגר בלטה בגימנסיה העברית שבלודז'. גישתו של שאול ריגר וחבריו שהצטרפו היתה ציונית. בשונה מהעבר הם ראו תפקידם לחנך דור חדש ברוח הלאומית היהודית הנאורה.

 

בשנת 1922 הפך ריגר למנהל בפועל של הגימנסיה בפולין . הוא ברר את מוריו בקפידה, והצליח להעלות את קרנה של הגימנסיה. שאול

ריגר החדיר מדיניות ברורה של חינוך ליברלי לקראת מרחב תרבותי מקיף ועיצוב אופיו של התלמיד כאזרח גאה ונאור וזקוף קומה ציונית. גם מחוץ לכתלי בית הספר בלטה אישיותו הציונית של שאול ריגר. הוא נתמנה מזכיר של אגודת בני ברית, ואף היה בין מייסדי מפלגת ' התאחדות'.

שאול ריגר עלה עם משפחתו לארץ בקיץ 1933 ומונה למנהל הפדגוגי בגימנסיה הריאלית 'בלפור'. כמנהל פדגוגי סירב ריגר להיות שותף ואף עמד על דעתו שלא להיות חבר הנהלה. שאול ריגר הטביע את חותמו על ה'גימנסיה הריאלית בלפור הן על צוות המורים והן על התלמידים. הוא הנחה את המורים בכל הנוגע לתוכן השיעור ולמבנהו. הוא קרא למורים לגוון את השיעורים, לברר מושגים, לא לשעמם את התלמידים ולהורות הוראה 'אינטלקטואלית'..

 

 


בתקופתו השתפרו שיטות ההוראה, עלתה הרמה הלימודית והתוצאות החלו נראות בבחינות הסיום. מידי שנה עלה מעמדו של ביה'ס בעיני הציבור ובעיני שלטונות החינוך, ולא עברו שנים רבות עד שמספר התלמידים המבקשים להירשם לגמנסיה בלפור עלה על אפשרויות הקליטה, ותמיד היה תור של ממתינים למקום מתפנה. 
ריגר היה מורה להיסטוריה אהוב. מעדותו של שלמה דביר מתואר ריגר: 'אדם עם כריזמה אדירה. מאד אירופאי. דמות מיוחדת במינה. הוא היה ג'נטלמן פולני, אריסטוקראט. תמיד עם חליפה. הוא היה מלא וגדוש. הוא ידע להקנות ערכים מעבר לידע. ההוא היה אישיות יוצאת מן הכלל כאדם וכמורה.'

 

 

 



 דוד רכבי (1949-1963)

דוד רכבי (רקוביצקי) נולד בשנת 1898 בעיר סלונים שבפולין. אביו היה מורה לעברית .
בשנת 1924 הצטרף לסגל המורים בגימנסיה העברית בביאליסטוק, ולימד פיזיקה ומתמטיקה.
בשנת 1933 התמנה למנהל הגימנסיה בביאליסטוק. 
באפריל 1933 לקח חלק פעיל בוועידה הארצית הראשונה של המורים ללימודי היהדות בגימנסיות תרבות בפולין. בוועידה בוררו היסודות העיקריים של הלימודים העבריים בבית הספר התיכון העברי בגולה, בהתאם לדרישות השעה, החינוך הציוני, המציאות ברחוב היהודי ודרישות החינוך האזרחי מדיני.

התקיימו גם שעורים לדוגמא בלימודים העבריים, ועל יסודם בוררו כמה וכמה שאלות מתודיות מכריעות בלימודים האלה. בסיום הוועידה נתקבלה תוכנית מפורטת לכל הגימנסיות של 'תרבות' בפולין. 
בשנת ניהולו השניה, הקים דוד רקוביצקי מעבדה לפיזיקה. הוא הרחיב את המעבדה לכימיה והוסיף חדר למעבדת צילום וחדר הכנה למורים. הוא העמיד לרשות המורים והתלמידים אוסף עשיר של חומרים ומכשירים משוכללים לביצוע ניסויים. 
הרי עדותו של ד. רקוביצקי: 'כשנכנסתי לגימנסיה, לא הייתה נהוגה עבודה עצמית במקצועות הפיזיקה והכימיה. הייתי מזמין את החניכים לבית הגימנסיה אחרי שעות הלימודים, והיינו עושים ניסויים במכשירים המועטים שהיו. 
פניתי אז לחברי ועד הגימנסיה ומצאתי אצלם אוזן קשבת. פתחנו את המעבדה לכימיה בשנת 1925, והתלמידים היו באים אליה בשעות אחר הצהריים. עם כניסתי להנהלה, ב1933, השתדלתי להרחיב את המעבדות. 

 

 למעבדה בביולוגיה הקים רקוביצקי מעבדה חדשה בחצר הגימנסיה. המעבדה הייתה מצוידת במיטב הציוד המודרני והייתה פופולרית מאד בקרב התלמידים. בהפסקות ואחרי הלימודים היו התלמידים מבקרים במעבדה ומתפעלים מהמוצגים. ליד המעבדה היה גן בוטני, גינת ירק ופינת חי, ולכל תלמיד הייתה ערוגה שבה טיפל אחר הצהריים. 

המעבדה לגיאוגרפיה הוקמה שנה אחר כך. באותן שנים נוסדו גם מעבדה למלאכת יד לבנות ומעבדה למלאכה לבנים. 
בכנס מלאת חמישים ליסוד הגימנסיה, סיפר דוד רכבי: 'אנשי משרד החינוך הפולני התפעלו מרמת המעבדות שלנו וביקשו מאתנו להציג בהן שיעורים לדוגמא למורים לטבע, לכימיה ולפיזיקה מכל המחוז. המורים הפולנים, שלא מעטים מהם היו כמרים, האזינו לשאלות ולתשובות שנאמרו בעברית, והסתכלו , לא מעטים מהם בקנאה,בתלמידים היהודים שהדגימו את הניסויים והסבירו אותם בעברית שוטפת.' 
ב1937 הכביד משרד החינוך הפולני את ידו על הגימנסיות העבריות. 
השלטונות הפולניים הפעילו לחצים על כל מוסדות 'תרבות' כדי שילמדו בפולנית לא רק את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של פולין, אלא גם היסטוריה כללית וגיאוגרפיה כללית. 
סיפר רכבי: 'המפקח הפולני טען נגדי: מדוע גימנסיות אחרות מסכימות ורק אתה מתעקש? ואני התעקשתי. בשנתיים האחרונות הייתה הגימנסיה שלנו היחידה בכל פולין שכל המקצועות בה נלמדו בעברית.' 
יצחק שמיר שהיה בוגר הגימנסיה ולימים ראש ממשלת ישראל העיד: 'היו גימנסיות יהודיות אחרות בביאליסטוק, אבל זו שלנו הייתה מיוחדת במינה. העברית שלטה בה לא רק בשיעורים אלא גם במגרשי המשחקים בהפסקות. ראינו בגימנסיה את הפרוזדור לארץ ישראל.' 
רקוביצקי היה בא כוחה של הגימנסיה בהנהלת הקרן הקיימת בביאליסטוק.
בחוברת 'קולנו' משנת 1929 נכתב: 'פעולתו השקדנית של המורשה מטעם המועצה הפדגוגית, המורה דוד רקוביצקי, אשר הודות למרצו הרב, בית-ספרנו משמש כיום דוגמא בהכנסותיו לטובת הקרן הקיימת.' בשנת תרפ'ט נרשם בספר הזהב של הקרן הקיימת.
בספטמבר 1939 פלש הצבא הנאצי לפולין והגיע לביאליסטוק. באותו חודש עזבו הגרמנים (לשנתיים) את פולין המזרחית, והצבא האדום פלש אליה, על-פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.
יום לפני שנכנס הצבא האדום לביאליסטוק הזהיר המורה להתעמלות לשעבר – בנדורף הגרמני את ידידו דוד רקוביצקי: 'ברח, הרוסים וודאי יאסרו אותך.'
חברת הכנסת חייקה גרוסמן סיפרה, שהיא וחברתה הודיעו לרקוביצקי באישון לילה שעליו לברוח מיד.
רקוביצקי ידע ש'קופת שרצים' תלויה על גבו, כמורה עברי, כמנהל מוסד חינוכי עברי וכמורשה של הקרן הקיימת לישראל. 

דניאל אלבק סיפר על פגישתו הדרמטית של רקוביצקי עם נציגי השלטון החדש, לפני בריחתו.
הסובייטים היו מעוניינים בדמוקרטיה למראית עין, וניסו לביים הסכמה של המנהל והמורים לגזרותיהם.
הורי התלמידים נקראו לאסיפה. האולם של הגימנסיה היה מלא. באו ההורים, תלמידי הכתות הגבוהות ותלמידים לשעבר.
נציגי השלטון נשאו נאומים בשבח שינוי שפת ההוראה והמעבר מהחינוך הריאקציוני אל הקדמה, ואז הוזמן המנהל רקוביצקי אל הבמה.
המנהל עמד מול נציגי הממשל המקומי ואנשי המשטרה החשאית, שישבו בשורות הראשונות, ואמר: 'אתם יכולים לכפות עלינו כל דבר, אבל לעולם לא תקבלו מאתנו הסכמה מרצון לשנות את פני הגימנסיה ולמחוק את דמותה העברית והציונית.'
באולם קמה מהומה. אנשי המשטרה החשאית עלו על הבמה, אבל רקוביצקי כבר חמק החוצה מבעד לדלת צדדית. ההסכמה המבוימת לא ניתנה.
אחרי נדודים ותלאות הגיע עם משפחתו לארץ ישראל. הוא בא לארץ בחוסר כל, אבל לא כזר.
הוא בא הביתה. אנשי מחלקת החינוך של הישוב העברי ידעו מי הוא.
בתחילה, ניהל את בית הספר היסודי בזכרון יעקב, אולם, תלמידיו לשעבר סברו שהוא ראוי לקידום שהולם את כישוריו, והם סייעו לו בכך.
מספר שנים לאחר מכן, מונה למנהל תיכון עירוני א' בת'א.

רוב החומר הוא ציטוט מהספר : 'הגימנסיה העברית בביאליסטוק (פולין)'

 

 

 



 ד''ר יוסף פריד (1963-1976)

ד''ר יוסף פריד נולד בשנת 1909 בעיר בז'ז'ני שבפולין. כבר בנעוריו נחשף לשנאת ישראל וכשהתמרד כנגד מורה אנטישמי שהתעלל בילדים יהודים, אף גורש מבית הספר והפסיד שנת למודים. הוא למד לימודי רבנות והוסמך בבית המדרש הידוע שבברסלאו שבגרמניה ב-1934. לאחר מכן השלים לימודי דוקטורט בפרנקפורט ועבר לברלין שם כיהן כנציג בית'ר בגרמניה. עקב פעילותו הציונית, נאסר ע'י הגסטאפו, נחקר ע'י  אדולף אייכמן וגורש מגרמניה לפולין. בדיעבד היתה לאירועים אלו השפעה הרת גורל על חייו, שכן כתוצאה מכך הושג עבורו בקהילה היהודית סרטיפיקט לעליה ארצה.
לאחר שנפרד ממשפחתו בפולין, עלה ארצה והצטרף לפלוגות בית'ר בראש פינה. במלחמת העולם השנייה התגייס לבריגאדה 

 
היהודית ונלחם באירופה. לאחר המלחמה לימד כמורה בבי'ס שבח בת'א ולאחר מכן בתיכון עירוני ה' בת'א. הייתה בד'ר פריד רוח חלוצית ולפיכך כשנתבקש, לא היסס להקדיש שנה לניהול בי'ס בבאר שבע. בשנת 1956 עקר עם משפחתו לצפת כדי לנהל את ביה'ס התיכון במקום שהיה בחיתוליו. בשנת 1960 גויס ע'י התאחדות האיכרים לנהל את ביה'ס החקלאי בפרדס חנה. משנת 1960-1963 ניהל ד'ר פריד שני בתי ספר במקביל: ביה'ס החקלאי וביה'ס האזורי בפרדס חנה.

ב- 1963 עבר לתל אביב שם ניהל את ביה'ס תיכון עירוני א' עד פרישתו לגמלאות ב- 1976.

ד'ר פריד הקדיש את חייו לחינוך. הוא היה אדם צנוע שהאיר פניו לתלמידים מורים ועד לאחרון העובדים. היה מקפיד לא רק על תוכן הלמודים  אך גם על מראה בית הספר ונקיון וגינון החצר.   גם כשרבו חובותיו האדמיניסטרטיביות, נהנה ללמד היסטוריה, תלמוד ואזרחות. הייתה בו אהבה גדולה למסורת ולרוח היהדות ואלפי בני נוער היו תלמידיו. 
הקושי הגדול עבורו תמיד היו הבשורות המרות על נפילת בוגרי בתי הספר שניהל. תמיד היה לבוגרים שנפלו מקום נצור בלבו.

 

 

 


דוד בן צבי (1976-1980)

בן צבי נולד בעיר בז'ז'ני שבפולין למשפחה מכובדת של סוחרי עצים. בילדותו למד בבית הספר לבנים ובנעוריו בגימנסיה העירונית. תוך כדי לימודיו בגימנסיה התעצבה השקפתו והוא נדבק 'בחיידק' הציונות והצטרף לקן תנועת בית'ר שהוקם בעיר.עד מהרה הפך לאחד מהפעילים הבולטים והפך לאחד מחברי הנהלת הקן. פעילותו במסגרת זו הובילה אותו לרצון לעלות לארץ ישראל ולהגשים את החזון הציוני. לפיכך ,סמוך לסיום לימודיו התיכוניים נפרד ממשפחתו שאותה לא שב לראות עוד לעולם ועלה לארץ ישראל. בישראל החל ללמוד הסטוריה ,סוציולוגיה וגיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולפרנסתו עבד כמדריך תיירים בירושלים וסביבותיה לרבות בית לחם וחברון.ידיעת השפה הלטינית אותה למד בנעוריו,אפשרה לו להדריך ברבות מכנסיות האזור ולשוחח עם רבים מאנשי הכמורה תוך שהוא מפליא את המודרכים בידיעותיו. עם סיום לימודיו לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים עבד כמורה במקומות שונים בארץ. באותן שנים נודע לו כי השואה לא פסחה גם על משפחתו הקרובה והוריו שני אחיו ואחותו נרצחו אף הם.עם היוודע לו הדבר ,שינה את שם משפחתו לבן צבי על שם אביו צבי.את שירותו הצבאי עשה לפני קום המדינה במסגרת האצ'ל ולאחר קום המדינה במסגרת צה'ל.

 

      עם הקמתם של בתי הספר העירוניים הראשונים התקבל כמורה בבית הספר תיכון עירוני א' בתל אביב ומכאן ואילך החל מסעו הארוך כמורה, סגן מנהל ומנהל בית הספר.
 
 

 

לאחר שנים רבות של חינוך והוראה כמורה וכסגן מנהל נבחר דוד בן צבי להיות מנהלו של תיכון עירוני א' וזכה להיות בין המנהלים הראשונים שקלטו את חטיבות הביניים לתוך בתי הספר התיכוניים.

 

      גם בתפקיד זה המשיך בן צבי להוביל את בית הספר לאותם כיוונים ושאיפות להם הוביל ושאף כמחנך כמורה וכסגן מנהל. הוא הקפיד כי תלמידיו יחשפו לתחומים שונים בחיי החברה והמשק ולמגוון דעות ונהג להזמין מרצים מתחומים רבים ומגוונים החל ממנהלים בכירים מתחומי העשייה השונים,רבנים קציני צבא ,מוסיקאים, שחקנים, זמרים,ספורטאים ועוד והכל בכדי שהתלמידים יוכלו לשמוע ,לשאול ובעיקר להיחשף למגוון נושאים ודעות.

 

      לאחר מספר שנים בהן כיהן כמנהל בית הספר פרש דוד בן צבי באוגוסט 1980 לגמלאות. עם פרישתו קבל בן צבי מכתבי תודה רבים ונרגשים על פועלו רב השנים במסגרת בית הספר וחלקם אף היו מתלמידים שבניהם ובנותיהם היו דור שני לבוגרי בית הספר.
 

דוד בן צבי נפטר במוצאי ראש השנה תשנ'א ספטמבר 1990 בביתו בתל אביב. להלוויתו לבד מידידיו ומכריו הרבים הגיעו גם בוגרים רבים שאחד מהם אף נשא דברי הספד נרגשים על קברו. ביום    ה – 30 לפטירתו לטכס האזכרה וגילוי המצבה הגיעו בוגרים רבים וכולם זכרו אותו כ'המחנך שלי'.

 

      יהי זכרו ברוך.

                                                                                                                                                                   לקריאת הקטע המלא לחץ כאן 

 


 אילנה מינקין (1981-2000)

אילנה מינקין נולדה בעתלית בשנת 1942 דור רביעי בארץ ונצר למשפחות מייסדים של המושבות כפר תבור, זיכרון יעקב ועתלית. הוריה, זהבה ובנימין, היו פעילים בהגנה, תרמו לקליטת העלייה, והנחילו לצאצאיהם את הערכים של נתינה ושל אחריות. עם מסר זה יצאה בת עתלית להתחנך בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, בו גיוונה את לימודיה במגמה הביולוגית,בנגינה בתזמורת ביה'ס ובחוג התיאטרון של הריאלי – לימים תשתית לעשייתה בעירוני א'. 
במסגרת השירות הצבאי במודיעין של חיל האוויר כתבה והפיקה את הספר 'מפתחות פענוח מטוסים' הראשון של צה'ל.
את לימודיה האקדמיים עשתה באוניברסיטת ת'א. היא סיימה תואר ראשון בלשון עברית ופסיכולוגיה, ותואר שני במנהל החינוך

 
בהצטיינות.  עם סיום לימודיה החלה עבודתה ברשת החינוך העירונית. בתום שנה של הוראה קיבלה סגנות בבית ספר מקיף נווה צדק, ותוך כמה שנים ניהלה את בית הספר.
ב -1977 קיבלה פרס חינוך מנשיא המדינה על שהביאה את בית ספרה לאפס נשירת תלמידים.
ב- 1980 זכתה אילנה מינקין במכרז על ניהול תיכון עירוני א', בי'ס בעל עבר מפואר, שהתקשה להסתגל לצרכי השעה של שילוב חטיבת הביניים ואינטגרציה סוציו-אקונומית. 
שמירה על מסורת מפוארת בשילוב חדשנות ותעוזה של 21 שנות ניהול הטביעו את חותמה של גב' מינקין בבית הספר. 
בתחילת כהונתה כמנהלת עמד בית הספר בפני סגירה. בחכמה, בדבקות ובמסירות השכילה אילנה מינקין לחדש תכנים, לבנות צוות מורים יעיל ותורם ובעיקר להפוך את בית הספר לאחד המובילים בתחום לימודי האמנות. הדגש הושם על מענה לכל תלמיד בסביבה הטבעית של בית הספר, ומכאן השילוב של מדעים, אמנות וספורט, בהדגשת התמחות באמנויות, ששימשו כמגנט לתלמידים ייחודיים, שהגיעו מכל רחבי הארץ. הייתה זו ראייה עתידית, שכבשה לבי'ס עירוני א' מקום של כבוד, הוא הפך לאחד מבתי הספר המבוקשים, וככזה הוא נותר עד היום. 
במשך שנים כיהנה אילנה מינקין כיו'ר ועד המנהלים בתל-אביב, והייתה חברה בועדות רבות עירוניות וארציות, שהשפיעו על תכנים ודרכים בחינוך.

ראייה פדגוגית, שהונחלה לדורות של מורים ומחנכים, דאגה אמיתית וכנה לצרכי התלמידים, אהבת האדם, עשייה למען החברה והגשת עזרה למי שנזקקו לה, הינם חלק זעיר מתכונותיה ומעשייתה של הגברת מינקין. מורים ותלמידים לא ישכחו את מאמציה להנחותם, את דאגתה לכל פרט, את אנושיותה, את האוזן הקשבת שהייתה להם, את מאמציה לטפח, לתת, להנחות, לאהוב, לכאוב איתם בכאבם ולשמוח בשמחתם. בשנת תשס'א נבחרה הגב' מינקין ע'י משרד החינוך למנהלת מצטיינת במחוז תל-אביב.
במהלך שנות כהונתה כמנהלת עירוני א' הפכה את באי בית הספר ל'משפחה', מונח שהפך לחלק בלתי נפרד מהוויית בית הספר. מורים, תלמידים והורים רחשו הערכה לעשייתה וכבוד לאישיותה. תוך כדי לימודים ועבודה הקימה משפחה, בעל, ילדים ונכדות,שכיבדו את בחירתה, והיו לימינה. 
תמיכת המשפחה הפריחה את עשייתה החינוכית, לה הקדישה ללא גבולות וללא לאות. 
משנת 2001 מכהנת גב' מינקין כמנהלת פיתוח משאבים פדגוגיים במינהל החינוך בתל-אביב. במסגרת תפקידה היא מטפלת במורים העירוניים, מלוה מנהלים חדשים, מטמיעה כללים וחוקים, ומסייעת למנהלים במציאת פתרונות לבעיות. כמנהלת ראשונה בת'א, שהחדירה את יישומי המחשב בעבודת בי'ס, בונה גברת מינקין כלים ממוחשבים, המשפרים את עבודת המנהל, מקנים שליטה בנתונים, ומקדמים את המינהל החינוכי למאה ה -21. 
אלפי בוגרים תל-אביביים זכו להתחנך בדרכה, מורים רבים ספגו את משנתה, וחידושיה ממשיכים לשרת את החינוך בבתי הספר בתל-אביב.

 

 



רם כהן (2001- 2011)

נולד בתל אביב.

בעל תואר מוסמך במנהל חינוכי וארגוני ותואר בוגר בייעוץ חינוכי וסוציולוגיה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. במשך חמש שנים ניהל את בית הספר היסודי הירדן בשכונת התקווה בתל אביבכעבור חמש שנים יצא ללמוד בבית הספר למנהיגות חינוכית. בתום לימודיו [2001] חזר לנהל במשך עשר שנים את תיכון עירוני א לאמנויות בתל אביב.

בתקופת ניהולו עלה אחוז הזכאים לבגרות [בביה"ס] למקום הראשון בתל אביב ובשנת 2009 אף למקום הראשון בארץ.  

רם כהן יזם לימודי מחשבת ישראל ותרבות ישראל בכל כיתות בית הספר, בדגש על העמקת הזהות היהודית-ישראלית.

מאז שנת 2012 מנהל את בית הספר התיכון בצפון תל אביב, "תיכונט" על שם נתן אלתרמן.

 

 


 גלית והבה-שאשו (2011 - 2015)

ילידת בת ים, פמיניסטית רדיקלית, בוגרת תואר ראשון בספרות אנגלית, בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים.

בוגרת התוכנית להכשרת מנהלים.

צויינה כמחנכת מצטיינת במחוז תל אביב בשנה"ל התשנ"ו.

שימשה עוזרת הוראה ומחקר בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. ריכזה סימפוזיון בנושא משפט ותרבות, שהתפרסם בכתב העת "המשפט". 

ניהלה את מרכז המצוינות העירוני בבת ים, ניהלה את ביה"ס  תחכמוני בבת ים.

הייתה חברה בוועדת ההיגוי של "מודל בת ים לחינוך אישי".

מנהלת אגף תרבות וחינוך אסטרטגי בעיריית בת ים.

הייתה חברה בוועדה לכינון  הביאנאלה הבינלאומית השניה  לאדריכלות הנוף העירוני  בבת ים. 

בתקופת כהונתה זכתה העיר בת ים במקום השני בפרס התרבות הארצי.

הקימה בעירוני א'  את מגמת האמנות הבינתחומית  החדשנית בשנת 2013. המגמה מצויה כעת בהליכי אישור מול משרד החינוך. יזמה יחד עם ועד ההורים החלת לימודים בשילוב טאבלטים החל בשנה"ל התשע"ד.

בשנה"ל התשע"ג הצטיין בית הספר בהישגים בבחינות המיצ"ב והגיע לעשירון עשירי במתמטיקה ועשירון תשיעי בלשון.

עוסקת בפיתוח ובטיוב לימודי המדעים ( כימיה, ביולוגיה ופיסיקה). מספר התלמידים המרחיבים מדעים הולך וגדל. 

מפתחת את זרם האמנויות במרחב הציבורי ואת העשייה בחינוך החברתי-ערכי. מנהיגה מדיניות דלת פתוחה. 

פתחה  בבית הספר את תוכנית האקדמיה בתיכון ואת לימודי שפה ותרבות גרמנית. 

בשנת הלימודים תשע"ה זכה בית הספר בפרס היזמות והחדשנות החינוכית מטעם האגף לחינוך על יסודי בעיריית תל אביב-יפו.

בתקופתה של גלית, גדל מספר התלמידים בבית הספר. בית הספר הצטיין בהישגיו בכלל ובמדעים ובאמנויות בפרט. 

מכהנת כיום כראשת מינהל תרבות במשרד התרבות והספורט.

 

 


 בתיה כץ (2015 - 2016)


ילידת קריית מוצקין, בוגרת תואר ראשון במזה"ת ולימודי א"י ובעלת תואר שני במנהל ציבורי (התמחות במינהל שלטון מקומי). כמו כן, בעלת תעודת הוראה ובוגרת קורס הכשרה למנהלי בתי ספר . את לימודיה כולם עשתה באוניברסיטת חיפה.

לאחר הולדת בנה הבכור העתיקה המשפחה את מגוריה לכרמיאל.  

 לימדה היסטוריה, אזרחות וערבית ב"אורט מגדים", ושימשה מחנכת ורכזת שכבה בחטיבת הביניים. 

בשנה"ל תשס"ח (2007) זכתה במכרז לניהול בית הספר התיכון המקיף "אורט הורוביץ", הוותיק בעיר כרמיאל, שהיה בסכנת סגירה בשל הזדקנות האוכלוסייה בסביבתו.

 

בשנה"ל תשע"א (2010 ) הובילה את המהלך לאיחוד בתי הספר "אורט הורוביץ" ו"אורט מגדים" לישות ארגונית חדשה בשם "אורט פסגות". בניצוחה הפך בית הספר למוביל בעיר, עם 86% זכאות לבגרות ו 96% גיוס לצה"ל. בית הספר בראשותה נבחר לאחד מבתי הספר מובילי השינוי ברשת אורט ישראל ובתקופת כהונתה זכה בפרסים שונים.

 

בסוף שנה"ל תשע"ו (2015), לאחר 24 שנים בכרמיאל,  יצאה לשנת שבתון והעתיקה את מגוריה עם משפחתה לעיר תל אביב-יפו.

 עם זכייתה של מנהלת בית הספר האחרונה, הגב' גלית והבה שאשו בתפקיד ראשת מינהל תרבות במשרד התרבות והספורט, נענתה לפנייה לקחת על עצמה את ניהול בית הספר.


 

    מקורות

  • התמצית הביוגרפית אודות שני מנהלי בית הספר הראשונים מבוססת על עבודת התיזה של אירית אהרונסון לתואר מוסמך בנושא הגימנסיה הריאלית 'בלפור' בת'א 1935-1947.
תמונות מחזור

למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share
מידע
> שפרינצק 4, תל אביב מיקוד 6473804
> טלפון רב קווי: 03-6959111 , 03-9408000
> פקס: 15339408020

Info
Sprintzak Street 4 Tel Aviv 6473804<
Tel +972 3 695 9111 , +972 3 940 8000<
Fax: +972 15339408020<
עיצוב גרפי של האתר: דוד שטיינברג

כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר