פולחנים באסלאם - רמדאן

 
 


מוסלמים בתפילה על הר הבית בחודש הרמדאן

שני החגים העיקריים של האסלאם, חלים בחודש הרמדאן, שהינו "חודש העלייה לרגל" למכה . בחודש זה צמים ומתנזרים משתייה. במשך היום צמים מאוכל ושתייה וכאשר השמש שוקעת חוזרים לאכול. בתום החודש חוגגים את עיד-אל-פטר, את "חג סיום הצום".
הצום הוא אחד מן המאפיינים האוניברסליים של דתות העולם. כשם שלאוכל ניתנת משמעות גדולה ומרכזית בפולחני הדתות: ביצים בפסחא, מצה בפסח וכדומה) כך לאיסור האוכל- לצום, תפקיד חשוב בנוהג הדתי.

 
 


כך מתואר יום של חודש הרמדאן הירושלמי בספר "פולחנים בירושלים. מראות, אנשים, אמונות":

"ימי הרמדאן מתחילים מוקדם מאוד: המוסלמים מקיצים טרם עלות השחר כדי לסעוד את ארוחת הסַחוּר. ימי העבודה מתנהלים כסדרם, אך בירושלים מקפידים מאוד על שמירת הצום, מכל מקום במרחב הציבורי: בתי-האוכל סגורים, הכול נמנעים מעישון (אפילו הערבים הנוצרים נמנעים מעישון בפומבי)".

"עם כלות היום מרעים תותח הרמדאן שבבית-הקברות המוסלמי בסמוך לרחוב צאלח א-דין לציון סיום הצום. השוק מתרוקן באחת. הרוב ממהרים לבתיהם לסעודת שבירת הצום, האִפְטָאר, ואילו העניים, בירושלים הם רבים, מתקבצים לסעודת הצדקה המוגשת במסגד המַרְוואני בהר הבית (אורוות השלמה). לאחר הסעודה יש שנשארים בהר הבית לתפילת הלילה של הרמדאן, צַלַאח א-תַרַאוִיח".

 
 

 
שוק  בעיר העתיקה בירושלים

ימי סוף הרמדאן מוקדשים להכנות
לעיד אל-פיטר- חג סיום הצום ואחד
משני החגים הרשמיים באסלאם.
השווקים בירושלים המזרחית מלאים באדם עד השעות הקטנות של הלילה.
האנשים קונים בגדים חדשים בבוטיק אַלְוְאן, כמו כן, מעמול וקטאיף, הישר מתנור הלבנים העתיק של אבו עלי, פיצוחים וקפה אצל חלואני, כנאפה ובקלווה רק אצל ג'עפר ועוד.

 
 

בשבע בבוקר מתחילה תפילת החג, במסגד אל-אקצא. חרם א-שריף (הר הבית) מתמלא כולו ורבים מצטופפים מחוץ לשעריו. אחרי התפילה והדרשה יוצאים אל בתי-הקברות הסמוכים לחומה המזרחית של העיר

עם תום ימי החג חוזרת העיר אל חיי היום-יום עד לחג הבא, עיד אל-אדחא, שמתקיים חודשיים לאחר מכן. בחג זה -  עיד אל-אדחא ("חג הקורבן"), מקריבים העולים לרגל, גמל או כבש, וגם אלה שנשארו בבתים זובחים אף הם זבח.

 
 

 N משימה

כתבו שמות של ערים הקדושות לאסלאם והסבירו את חשיבותן לדת המוסלמית.

  •  

כתבו אתרים חשובים הקשורים לפולחן המוסלמי  והסבירו מדוע הם חשובים וכיצד הם מתקשרים לירושלים.

  •  
   

 
 
 
 

 | פסיפס ירושלמי | אתר "כרמים" | אתר מטרה | צור קשר|