עמוד הבית
אודותינו
פורטל השתלמויות
לוח אירועים
יצירת קשר


אודות המרכז
עלון דע-גן
כנס ארצי
SpaceIL - תחלום, תעז, תצליח - השמים הם רק ההתחלה!
לוח שנה דיגיטלי
חבק עץ
על המיזם
פעילויות חבק עץ
פעילויות של גננות
גלריה חינוכית-פדגוגית
מיזם "יער קהילתי"
גננות משתתפות במיזם
פורום חבק עץ
מיזם "שומרים על העצים"
חינוך סביבתי וקיימות
מתווה לתכנון תכנית לימודים לחינוך סביבתי וקיימות
דוגמאות מיטביות מהשטח
גינה בגן
מבוא לגינה בגן
גינה לחודש אוגוסט-אלול
גינה לחודש ספטמבר- אלול
גינה לחודש אוקטובר- תשרי חשון
גינה לחודש נובמבר- דצמבר חשון כסלו
גינה לחודש ינואר טבת-שבט
גינה ל- ט``ו בשבט- פברואר 2012
גינה לחודש מרץ- אדר- ניסן
גינה לחודש אפריל- מאי- אייר
גינה לחודש יוני- סיון- תמוז
מתמטיקה בגן
13 הוא לא רק מספר
פעילויות עד 2007
פעילויות עם משולשים
מושג המספר ולבני די-ג'י
מתמטיקה, משחק ותנועה
טכנולוגיה בגן
טכנולוגיה והנדסה בחיי היום יום בגן הילדים
שילוב תקשוב בגן
שילוב תקשוב בגן
התנסויות קטנות ומטריפות
שילוב משחק בלמידה בגן
מאמרים ומחקרים
עלונים מקוונים
עלונים תשע"ה
רימון
רימון- תשס"ח
רימון- תשס"ט
רימון-תש"ע
רימון - תשע"א
יש לי שאלה!
מה השאלה ?
צמחים
בעלי חיים
כדור הארץ
הירח והכוכבים
טכנולוגיה
יש לי רעיון!
ארכיון "דף הבית"
טרקטור בא אל החצר
חמניה וחמה
קשת בענן
פריחת האפרסק
סרטביש ודרווין
הסתוונית, והקולכיצין
איך יודעים שבא אביב?
פריחת הרימונים
מי צומח מהר יותר ?
פרפר זנב הסנונית
מכינים גינה בגן
שבלול השדה
מגדל תפוחי אדמה בגן
נתבוננן בעצים- עץ זית
מגוון המינים בסביבת הגן
לקראת יום העצמאות
גינה בגן- לוטוס
מזרע לזרע
קטיף הרימונים
הזורעים בדמעה
גשם גשם בוא!
מזרע לזרע- גידול חיטה בגן
מיזם חבק עץ יצא לדרך
זה הזמן לצנוניות בגן
ט``ו בשבט- אוכלים פירות טריים!
מבצע עמוד ענן
דף הבית חנוכה 2012
דף הבית חורף 2013
דף הבית פורים 2013
דף הבית אביב ופסח 2013
דף הבית יום העצמאות 2013
דף הבית שבועות 2013
לקראת כנס דע-גן ה-6, יולי 2013
סיכום כנס דע-גן ה-6, יולי 2013
דף הבית חגי תשרי
דף הבית - חורף, דצמבר 2013
בשורות טובות ממרכז דע-גן, ינואר 2014
פורים 2014
יום המדע הלאומי 26.3.14
גלריות
בעקבות הכנס התשיעי של מרכז דע-גן
רשימת פורומים
כניסת מנהלים
הרשמה לאתר
צור קשר
מזכירות מרכז דע-גן
כתובת מרכז דע-גן
צור קשר
כנס תשע"ו


טפסים וקישורים שימושיים
אוניברסיטת בר-אילן
לחץ כאן לקישור
האגף לחינוך קדם יסודי משרד החינוך
לחץ כאן לקישור
גן-net אתר לפיתוח מקצועי של הגננות בישראל
לחץ כאן לקישור
כל הקישורים


כל הדפים

יש לי שאלה!

צמחים

חרצית עטורה


צמחים: חרצית עטורה

 

 

 

 

 

שאלות: כיצד החרציות יודעות לפרוח דווקא בעונת האביב?

 

כיצד החרציות יודעות לפרוח דווקא בעונת האביב?
יש קשר למזג האוויר המתחמם?

 

תשובות:

 

שלום טוהר,

תודה על שאלתך "כיצד החרציות יודעות לפרוח דווקא בעונת האביב ? והאם יש קשר למזג האוויר המתחמם"

 

 

 

אז הנה התשובה שלנו,

החרציות כמו כל הצמחים אינן "יודעות" שעוד מעט יגיע אביב ואז אפשר יהיה לפרוח.

איך  בכל אופן כל שנה אנחנו רואים בתאריכים דומים פריחה של חרציות לקראת האביב ?

אם נסתכל סביבנו וננסה לחשוב מה הגורמים שמשפיעים על בעלי חיים וצמחים, נחשוב מיד על מזג האוויר, כלומר על הגשם על הטמפרטורה, על האור ועל לחות האוויר.

עכשיו ננסה לחשוב, האם בכל שנה ב- 21 לדצמבר (שהוא הלילה הארוך ביותר, והיום הקצר ביותר) יש בדיוק אותה טמפרטורה? יורדת בדיוק אותה כמות גשם? עוצמות האור וכיסוי עננים אותו דבר בדיוק? התשובה היא לא!

כל הגורמים שהזכרנו משתנים מיום ליום ומשנה לשנה. נכון שבדרך כלל דצמבר הוא חודש חורפי ויורד בו גשם ולפעמים גם קריר (בחצי הכדור הצפוני), אבל זה אינו קבוע בצורה מדויקת.

מה כן קבוע? אורך (שעות האור) היום ואורך שעות הלילה (החושך). כלומר, באותו תאריך, שנה אחרי שנה, היום יהיה בדיוק באותו אורך!

כלומר יש כאן גורם שאפשר "לסמוך עליו", והוא מרמז בצורה ברורה כי כשהיום מתארך הולך ומגיע האביב, האוויר עומד להתחמם והגשם הולך ומתמעט.

ואכן, מנגנונים רבים בבעלי חיים וצמחים, מופעלים לפי אורך יום. רובם קשורים לרבייה.

נמחיש באמצעות סיפור:

 "נגיד שפעם לפני מיליוני שנים היו המון חרציות. כל חרצית פרחה בעונה אחרת, חלק פרחו בשיא הקיץ והחום, חלק פרחו בשיא החורף והגשם, וחלק פרחו באביב הנעים.

החרציות שפרחו בשיא הקיץ החם והיבש, רק פרחו, וכבר גרגרי האבקה שלהם התייבשו ולא יכלו להפרות את הביציות ולכן לא הצליחו לייצר זרעי חרציות לשנה הבאה.

החרציות שפרחו בשיא החורף, רק פרחו, וכבר בא גשם שטף את כל גרגרי האבקה, והקור הקפיא את הביציות, וגם הן לא הצליחו לייצר זרעי חרציות שינבטו בשנה הבאה.

ורק החרציות שפרחו באביב, פתחו את הפרחים, נהנו משמש חמימה ומלטפת, ינקו מים שנשארו מגשמי החורף באדמה, יצרו צוף ואבקה, וארחו דבורים חיפושיות וחרקים אחרים בתוך הפרח. בזכות כל התנאים הטובים, רק החרציות שפרחו באביב הצליחו לייצר זרעי חרציות. חרציות שתהיינה דומות לצמחי האב /אם ויפרחו גם הם באביב שנה אחרי שנה"


**

הסיפר הקצר נותן הסבר אבולוציוני, איך התפתחו מנגנונים כאלו.

ועכשיו להסבר הביוכימי.

החרציות שייכות לצמחי יום קצר, כלומר צמחים שמתחילים לפתח פרחים רק כאשר אורך היום (שעות האור) יורד מתחת ל- 10 שעות.

ואיך הפרחים יודעים שאורך היום יורד מתחת ל- 10 שעות?

בשנת 2000 גילו מדענים גן שנקרא CONSTANS ובעזרתו "מודד" הצמח את אורך היום ופורח .

מעין "שעון חול פנימי" כאשר יש אור הגן מייצר חלבון, וכאשר כמות החלבון מגיעה לכמות מסוימת, הוא מפעיל שרשרת של תהליכים המביאים להתפתחות הפרח ולפריחה .. בדיוק כשמתחמם והאביב מגיע.  


 


חשוב לציין שהאור הוא גורם הכרחי בתהליכים שונים בצמחים:

והחשוב מכולם תהליך הפוטוסינתזה, בו מייצרים צמחים באמצעות אנרגית האור סוכרים המזינים את הצמח ואת אוכלי הצמחים.

 

איך נוכל לבדוק את התופעה של השפעת אורך היום על הפריחה בגן הילדים?

לקראת הסתיו  אפשר לזרוע חרציות (אפשר להשיג זרעי בר, בזרעי ציון - קישור בסוף)

במספר עציצים (להשתדל שמספר הזרעים יהיה דומה ולא גדול מידי 5-10).

לדאוג להשקות אותם (לא יותר מידי) ולהניח במקום מואר באור שמש בחצר הגן.

לאחר שהצמחים ינבטו, לדלל ולהשאיר מספר שתילים המתאים לגודל העציץ (20 ס"מ בין שתיל לשתיל).

כשהצמחים יגדלו ויגיעו לגובה של כ- 5-10 סמ', להתחיל את הניסוי:

·                    לקחת חצי ממספר העציצים, ובכל יום לפני שנלך הביתה, נכסה אותם בקופסא גדולה מקרטון, או אם העציצים לא כבדים, נעביר אותם למקום חשוך בתוך הגן. בכל בוקר נוציא אותם חזרה החוצה, ליד העציצים שנשארו בחצר. כך בעצם "נקצר" באופן מלאכותי את היום לעציצים שבניסוי. אם יש לנו עגלה מתאימה בגן, אפשר להניח את העציצים המוחשכים על עגלה. כך יהיה יותר נוח להעביר את העציצים.

·                    נכין טבלה גדולה המחולקת לשתי עמודות:

 

תאריך

חרציות בחצר

חרציות מוחשכות

התחלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

               ונתאר בציור או במלל איך נראים הצמחים ומה ההבדלים ביניהם.

    יש לציין שהניסוי אינו מדויק, משום שהצמחים שנשארים בחוץ יכולים לקבל   

    השקיה מגשם או מטל שירד בלילה.

·                    נחכה שכל השתילים יגיעו לפריחה, ונראה האם יש הבדלים.

 

ישנה דרך לדחות פריחה, על ידי הארה באמצע הלילה למשך כחצי שעה, אולם זו דרך פחות נוחה לביצוע בגן.

ועוד משהו..קצת מתמטיקה-

·                    כדאי לספור כמה שעות אור יש לצמחים שאנחנו מכניסים לגן ולרשום. ולבקש מהילדים לנסות לספור כמה שעות אור יש לצמחים שנשארים בחוץ (תצפית על שעת השקיעה, ולפעמים גם זריחה).

·                    למדוד את גובה הצמחים בזהירות באמצעות סרגל. אפשר לנעוץ סרגל פלסטיק ליד כל צמח, ולבדוק שהמדידה מתחילה מ- 0. לרשום את התוצאות, ולחשב תוספת צמיחה ממדידה למדידה.

·                    בזמן הפריחה, אפשר למדוד את קוטר הפרח, ולראות האם יש הבדל בקוטר בין הפרחים שגודלו בחוץ לבין אלו שגודלו בתנאים של פחות שעות הארה.

 

לעוד מידע תוכלי לעיין בקישורים המצורפים.

אבל הנקודה החשובה ביותר,

לראות איך מתחברים לנושא מתוך עניין של הילדים, איך מעוררים את הסקרנות, ואת שאלת השאלות,

נשמח אם תעשי את הדברים עם ילדי הגן, ואם תשתפי אותנו בתיעוד התהליך,

בהצלחה,

דגנית

 

קישורים ומקורות:

 צמחים ואור , גן ונוף

 

 אור ופריחה

 

 עונות השנה בויקפדיה

 

עונות השנה סמינר אורנים

 


למעלה הדפסה שלח RSS Bookmark and Share


כל הזכויות שמורות לאוריג`ין בע"מ פותח ע"י schooly אתרים לבתי ספר